הערב יעלה האור לכבודו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי. עוד קודם לכן יעשו אלפים ורבבות את דרכם מירונה לכבוד יום ההילולא. העליה תמשיך במשך הלילה וכל יום המחרת. כולם מצפים ומייחלים לסיעתא דשמיא שהשנה, ל"ג בעומר תשפ"ג, אכן יהא לשם ולתפארת, ומהערב יעלה תחנוננו שנפעל כל טוב, ולמחר בעת נעילת שער יהיה אור.
ההכנות לקראת ההילולא ולקראת השמחה הגדולה במירון היו השנה באופן מיוחד ויוצא דופן. שפר עלי חלקי ונפלה בידי הזכות להיות שותף יחד עם עמיתי הרב יוסף דייטש בעשיה המבורכת הזו ובהכנות הגדולות האלו, כשהשאיפה היא לשמור ולשמר את המסורת הותיקה של העליה להר מירון, כאשר היתה במשך כל השנים, וכידוע אמרתו של הרה"ק מרוז'ין זי"ע יום כיפור בפנים המערה, ושמחת תורה מחוצה לה.
הרה"ק ה'שפת אמת' זי"ע בפרשת האזינו, בדבריו על כך שההכנה גדולה מהמצוה, הוא מסביר בלשונו הקדוש: "…ועוד כי מי יוכל לקיים המצוה כמשפטה. אבל הרצון והכנה להמצוה הוא לעשותו כרצונו יתברך, ולזאת ההכנה והשמחה לבוא להמצוה חשוב מאוד… הרהורי מצוה שאדם מהרהר ומשתוקק לקיים פקודת השי"ת טובים מהמצוה".
ההכנות, כאמור, נעשו כאן בפורמט כביר וגם נדיר. האם היתה כאן שלימות? מי יכול להעיד על עצמו. אך בוודאי שההתארגנות הפעם היתה טובה הרבה יותר משנים עברו. צוותות מסורים ומקצועיים עבדו כאן תקופה ארוכה, כשהם משקיעים את כל מרצם וכחם שאכן יהיה כאן, במירון, מקום שירחיב דעתו של אדם בשעה שבא להתפלל ולשפוך צקון לחש.
ההכנות נעשו מתוך כמיהה ורצון להטיב. היתה כאן השתוקקות שיצא דבר טוב. ההצלחה בסופו של דבר תלויה ועומדת עד לסיומו של היום הגדול והקדוש הזה, אך אנו מאמינים שבזכות ההכנות הגדולות, נזכה.
הערב, בעת דמדומי חמה של ערב ל"ג בעומר, ההתרגשות תעלה מעלה מעלה. יהודים מכל גווני הקשת מבקשים לעלות ביום ההילולא לציון המצויינת, לתפילה ולשמחה. כל אחד מייחל לישועה בענייניו, וכל אחד מגיע עם המטען האישי שלו אותו הוא מבקש לפרוק אצל ובזכות התנא האלקי.
מתפללים אנו לסיעתא דשמיא על כל צעד ושעל, על כל רגע ודקה.
עת רצון היום לנו, בהילולא דבר יוחאי.
אינני מבין
למה לעלות למירון ביום כזה מסוכן.
למה לא לעלות בזמנים בהם אין סכנה??
יש 365 יום בשנה.
אתה באמת לא מבין????
למה כלל ישראל עלו לרגל בשלוש רגלים???
כי זה הזמן להגיע ליראות
גולם נשאר גולם