מזה זמן רב שנושא יוקר המחיה מטריד את אזרחי ישראל ברמה היומיומית. אנשים מתמודדים עם מחירי המשכנתאות היקרים, עם מחיר תחזוקת רכב הכולל גם את מחיר הדלק הגבוה ועם העלות של הצריכה היומיומית במכולת השכונתית או בכל מקום אחר. הרבה מילים נכתבו על המצוקה הזו ופתרונה, וכנראה שסוגיה זו הולכת ללוות אותנו עוד זמן רב.
תיאור המצוקה עד כה נעשה בדרך כלל בתחומי הצריכה הבולטים לעין, אלו שכולם שמים לב אליהם, אלו שמיד כשמעלים את הנושא כולם מבינים במה מדובר. אך יש את מצוקת יוקר המחיה הסמויה, זאת שכשמציפים אותה עלול לקחת לאנשים זמן לתפוס שאכן קיימת פה בעיה. ניתן לקרוא למצוקה זו 'ההוצאות הנלוות', אלו שאינן נמצאות בשגרה היומיומית והאיש הפשוט לא בהכרח יודע האם התשלום שנגבה ממנו הוא צודק או שמישהו עשה עליו סיבוב. בדרך כלל זה קורה בדברים שאנשים נפגשים בהם לעיתים רחוקות ואף לא שומעים עליהם מהחברה הקרובה. זה קורה בתור לא שגרתי לרופא, זה קורה בתיקון לא שגרתי ברכב וזה קורה בקניית מכשיר או חפץ כלשהו שאינו מצוי כל כך ביום יום.
אחד הדברים שצדו את עיני, זה נושא הקנסות במדינה בכלל ובתחום הרכב בפרט. אזרח נוסע ברכבו ועובר עבירת תנועה כלשהי, אז אם מדובר בעבירה מסכנת חיים יהיו את אלו שיאמרו שצריך לתת לו קנס גבוה ולא פרופורציונלי כדי להרתיע בתחום זה בצורה משמעותית, אך אם מדובר בעבירה שאינה מסכנת חיים אלא מקסימום מפירה את סדר התנועה, אין שום סיבה לתת בכזה מצב קנס בגובה מופקע. לא ייתכן שקנסות על עבירות חוקיות הנעשות דבר יום ביומו יהיו גבוהים כל כך. בן אדם חנה בחנייה שאינו אמור לחנות בה, יש לתת לו קנס ללא ספק, אך הוא אמור להיות פרופורציונלי.
צורת החישוב של גובה הקנס הנכון צריכה להיות מותאמת עם השכר הממוצע במשק. לא ייתכן שאדם יישלם עשירית ממשכורתו החודשית, רק משום שבחוסר שימת לב, או אפילו בזלזול רגעי עבר על החוק (ושוב, לא בדברים חמורים!).
אחד המקומות שדבר זה בולט ביותר, הוא בבירת ארץ הקודש-ירושלים. בשנים האחרונות התרחשו כמה שינויים מהותיים בירושלים. אחד השינויים זהו כניסתו של ראש עיר חדש ושמו משה ליאון שלטעת האזרחים הירושלמים עשה מהפכה חיובית בעיר. אך נעשה עוד שינוי קיצוני בעיר, שדווקא אלו שאינם גרים בעיר אלא מבקרים בה מדי פעם נחשפים אליו. כיום מי שיבקר בירושלים ואינו בקיא בכבישיה ובחוקיה, כמעט בלתי אפשרי שיצא מהעיר ללא קנס כלשהו. או שיקבל קנס על חניה במקום לא מותאם, כמו בחניה המיועדת לאוטובוסים אפילו שהשלט המורה על כך עומד במרחק של חצי קילומטר מהמקום, או שיקבל קנס על כך שחצי מהגלגל האחורי שלו עלה על נת"צ. הצד השווה שבכולם שהאזרח המבקר בבירה לא ישכח מהר כל כך את ביקורו במקום. הקנס יעזור לו להנציח את האירוע, עד כדי כך שיש לחשוש שהקנסות מגיעות ממחלקת התיירות של העיר ולא ממחלקת האכיפה.
מה שעוד יותר הזוי זה גובה הקנס. כבישי ירושלים כל כך עמוסים, מבקרים רבים לא מוצאים את ידיהם ורגליהם בעיר והאזרח הנוסע בעיר עלול להיפרד מחלק משמעותי מהכנסתו החודשית, כשהקנסות עלולים להגיע לכדי 500 ואף 750 ש"ח במקרים רבים ועל עבירות זוטרות.
התיאור מירושלים אינו מקרה יחיד. זו תופעה שנמצאת גם בקנסות בתחום הבניה, באגרות שונות המשולמות למדינה ובעוד מקרים רבים שלאף אזרח אין את האנרגיה והפניות לקבול על כך ולהעלות את הנושא למודעות הציבור. יחד עם הטיפול הכללי ביוקר המחיה יש לשים לב להביא שינוי גם בתחומים אלו לטובת כל אזרחי ישראל.
חטפתי 1000₪ קנס עירוני על עישון בתחנת אוטובוס שכוחת אל ואדם.