שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, הממונה על הילולת רשב"י במירון, הציג בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת את סיכום הילולת תשפ"ג, ופירט שורת מסקנות שגיבש לקראת תחילת העבודה על ההילולא בשנת תשפ"ד.
בפתח הדיון ביקש השר פרוש להודות ליו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל על עזרתו בהכנות להילולא: "היית הרבה יותר מגורם מפקח באירוע הזה, גם כשאחרים כבר התייאשו מלתקן אתה הפשלת שרוולים, לא הנחת לאף גורם ממשלתי, עד שכולם נענו ועשו את מה שצריך לעשות למען הצלחת ההילולא", שיבח.
"אין הנחתום מעיד על עיסתו", עבר השר הממונה להציג את סיכום ההילולא: "אבל המספרים מדברים בעד עצמם והתגובות בציבור ידועות. למעלה מ-200 אלף איש זכו השנה להשתתף במעמד, כ-130 אלף איש ואישה זכו ונכנסו למערה ביום ההילולא, רבים מהם לראשונה מזה עשרות שנים בהם הדבר היה בלתי אפשרי ללא דחיפות ולעיתים סכנת חיים. בשנה שעברה נכנסו להתפלל במערה כ-35 אלף איש במהלך יום ההילולא".
"הצבנו לעצמו 2 יעדים: שמחה ובטחה. בסייעתא דשמיא עמדנו בשניהם. המסורת של מירון חזרה, כל מי שהיה במירון ביום ההילולא הרגיש באוויר את השמחה, את ההתרגשות, את הציפייה שהייתה לכל כך הרבה אנשים לחזור למה שהיה פעם. לצד זה הצגנו תקדים, בטיחות. לא היו שום פשרות. לא היה אירוע שקיבל אישור אם הוא לא היה 100 אחוז בטוח. היה מאתגר, אבל עמדנו ביעד. האנשים הגיעו בשלום, וחזרו הביתה בשלום".
בדבריו הרחיב שר ירושלים ומסורת ישראל על הקידוש ה' שהיה בהצלחת מתווה ההילולא: "לראשונה 'מדינת ישראל' החליטה לתת לציבור החרדי את ההזדמנות. הצהרתי עם קבלת התפקיד שאני מתכוון לעבוד עם הציבור, ולא מעל הראש שלו. היו רבים שלא האמינו שזה יצליח. כולנו שמענו את הלחשושים, אבל בסייעתא דשמיא, זה הצליח".
"לא אכחש, גם בעיני זה הזדמנות לצד חשש מאוד גדול. לא הייתה לי הפריבילגיה להיכשל חלילה. כשקיבלתי את המשימה, עם פחות מארבעה חודשים לבצע אותה, ידעתי שאני חייב להצליח. התפללתי המון, לא ישנתי המון, אבל גם השתדלתי המון".
"התפילות הוכיחו את עצמן, ההשתדלות עזרה. אצלנו קוראים לזה – קידוש ה'. אני מבקש מכם, מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, לקחת את זה לתשומת ליבכם. הציבור החרדי הוכיח שהוא יודע לקחת אחריות על עצמו, תכבדו אותו, פחות כפייה, יותר עבודה נכונה".
השר שב והדגיש כי "המפתח שלנו להצלחה היה השיח עם הציבור. השקענו מאמץ רב בהסברה, בשיתוף, בעבודה יחד. אנשים שבאו למירון הרגישו בבית. הם ידעו לפני, בדיוק מה הולך להיות. הם הבינו כל דבר. הם גם הבינו שהצלחת המתווה תלויה בהם".
"לדוגמא, 5 שעות. כשהצענו לראשונה שלא תהיה אכיפה על מגבלת השהות במירון, חשבו שהשתגענו. "המתווה שלכם יקרוס", אמרו לא מעט. במציאות: הנתונים יעידו שרוב מוחץ מהציבור ירד מהר בתום 5 שעות. בלי שאף אחד בדק מתי הוא הגיע. אנשים פשוט הרגישו את האחריות על הכתפיים שלהם".
מכאן עבר השר הממונה לפרט את עיקרי ההמלצות שיש ללמות לשנה הבאה: "אחד המפתחות להצלחה היה ללא ספק מתחם 89, מתחם ענק בגודל 60 דונם, שהוקדש כולו לשמחת רשב"י. אני מקווה שכבר בשנה הקרובה נוכל להרחיב את המתחם, בכדי לאפשר לעוד אנשים להשתתף בהילולא. כמו כן, כחלק מהמחשבה על ההילולות העתידיות, נכון לראות כיצד משקיעים בתשתיות קבע מקום. אני מצפה לעבוד על כך יחד עם ידידי, שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף, שהיה לעזר רב השנה".
פרוש קרא להשקיע יותר בתשתיות התחבורה, לצד הכנת מתווה תחב"צ נכון יותר: "להביא מאות אלפי אנשים לנקודה קטנה במפה בצפון הארץ תמיד יהווה אתגר. אך עלינו לבחון כיצד משקיעים גם בהיבט הזה ביותר פתרונות של קבע, שיאפשרו ליותר אנשים להשתתף בהילולא, מבלי שמערך התחבורה יקרוס. לצערי, השנה מקוצר הזמן, לא נעשתה התאמה מספקת של התחבורה הציבורית. במספר נכבד של ערים לא הייתה כלל תחבורה ציבורית. בעזרת ה', לקראת השנה הבאה, ננצל את זה שאנחנו כבר עכשיו נערכים להילולא תשפ"ד, ונפעל בשיתוף פעולה טוב יותר עם משרד התחבורה, החל משלב גיבוש מתווה התחבורה ועד ליציאתו לפועל".
בנוגע לשמירה על הסדר ציין כי "שיתוף הפעולה עם המשטרה היה מיטבי. הוא התבסס על יחסי אימון טובים שיצרנו עם צמרת הפיקוד, בראשות מפקד המחוז. נכון למצוא את הדרך כיצד להסתדר בחלוקת הסמכויות בין השר הממונה למשטרה בחוק. כמו כן, לאחר שהוכחנו השנה שניתן לעשות הילולא שמתבססת בעיקר על סדרנים מהמגזר החרדי, יש לשקול לצמצם משמעותית את כוח המשטרה שמוקדש לאירוע".
הוא הזכיר בוועדה כי הייתה הקפדה מחמירה על המלצות ועדת החקירה לאסון ויש להמשיך להשקיע בהבטחת בטיחות באי ההילולא: "לפני הכל ואחרי הכל, בראש סדר העדיפויות שלנו עמד נושא הבטיחות. חלק מרכזי בתקציב מוקדש לזה, ועלינו להמשיך ולהשקיע בכך. יש לקדם הרחבה של דרכי החירום סביב הר מירון, בכדי לוודא נגישות מלאה לכוחות החירום, לכל צרה שכולנו מתפללים שחס וחלילה לא יקרה".
השר פרוש ביקש להשב את תשומת לב הוועדה לחובה השנה להיערך כראוי, בשיתוף פעולה מצד כלל גורמי הממשלה: "נתקלנו השנה בבעיה משמעותית של "הרגע האחרון". לא היה ניתן להשיג ביטוח להילולא. אני מקווה שבשנה הבאה, לאור ההצלחה השנה, המדינה כן תצליח למצוא חברת ביטוח שתסכים לבטח את האירוע. אם לא, עלינו כבר עכשיו לדאוג לפתרון. אסור להגיע למצב שפחות משבוע לפני ל"ג בעומר אין עדיין תשובה לגבי הנושא הזה".
"נותרו 10 חודשים להילולת תשפ"ד. חשוב שנגיע מוכנים הפעם. על כן, אני עמל להביא בהקדם לממשלה הצעת מחליטים להקמת מנהלת מירון והסדרת הסמכויות של משרד ירושלים ומסורת ישראל על ההילולות הבאות. המנהלת הזו צריכה לקבל את כוח האדם המתאים והתקציב הראוי, בכדי לגבש מתווה קבע להילולא ובהמשך ליישום ההמלצות הסופיות של ועדת החקירה לחקר אסון מירון".
"על המנהלת, לצד הצוות המשפטי במשרד ירושלים ומסורת ישראל, בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה, ואתכם הוועדה לביטחון לאומי, לגבש בחודשים הקרובים חוק להסדרת ההילולא. לאחר שהשנה נאלצנו להסתפק בהוראת שעה, הגיע הזמן לחקיקה של קבע".
"לגבי התקציב, גם בנושא הזה הגענו ל"רגע האחרון" השנה, ואסור שזה יקרה בשנה הבאה. אני מצפה לשיח טוב וחיובי בנושא עם משרד האוצר, וסמוך ובטוח שנזכה לעזרתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבעצמו משתתף בהילולא ומכיר כמוני את חשיבות המעמד הזה".
בסיום דבריו התייחס השר הממונה על ההילולא להמלצה של הייעוץ המשפטי לממשלה לחדש בהקדם האפשרי את הליכי הפקעת אתר קבר רשב"י באופן שהבעלות באתר תועבר לידי המדינה: "יש להצר על כך שמסמך כל כך חשוב בנושא כל כך רגיש פורסם ללא שיח עם אף אחד מטעמי. הוכחנו בהילולא השנה שהדרך הנכונה לעשות דברים זה בשיח עם כולם, כדאי שנשמר את זה כך. להבנתי, המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון יגיעו בקרוב, והייתי מציע להמתין עם ההמלצות של היועמ"ש, לפני שעושים שינויים בניהול קבר רשב"י", העיר.
בדיון השתתפו פרויקטור ההילולא, יוסי דייטש, נציגים מקצועיים מטעם משרד ירושלים ומסורת ישראל, לצד נציגים מצד כל הגורמים הרלוונטיים להילולא, בכדי לדון בסיכום האירוע.
