בעקבות מגיפת העכברים והחולדות בבני ברק, ולא רק, וחג הסוכות הקרב ובא, בו יורדים רבבות עם ישראל ובונים את סוכתם בחצרות הבתים למשך כל שבעת ימי החג, נתעורר פולמוס נרחב בין טובי הלמדנים וגדולי הרבנים והמוצי"ם, האם ניתן לבנות סוכה בחצר, ולאכול ולישון שם, כשיש חשש שבכל רגע נתון יכנס עכבר או חולדה, ויפחיד את כולם, שכן הדין שמצטער פטור מן הסוכה.
רבנים שונים כבר הביעו את דעתם לכאן ולכאן, כפי שדווח כאן ב׳חדשות JDN׳ על פסקו של הגרש״א שטרן, אך אברכים רבים רצו לשמוע גם את פסקו קל הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
תשובתו של הגר"י זילברשטיין הובאה על ידי נכדו הרב חיים מלין בקו 'שיח יצחק', בו מובא מדי יום ויום כמה וכמה שאלות אקטואליות ומרתקות שהגיעו לשולחנו של הרב, וכה הייתה תשובתו של הרב זילברשטיין:
בתחילת דבריו ציין כי נשאל בעבר בעולה חדש מרוסיה שבנה סוכה בחצר, וגילו שמסתובב נחש ארסי בחצר, וכולם ברחו אך הוא רצה לשבת בסוכה ולברך עליה, משום שהיה בצבא ברוסיה ושם חינכוהו להלחם ושאין לפחד מנחשים. הגר"י זילברשטיין השיבו כי כיון שאמרו חז"ל (יבמות דף קיב:) שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, אם כן אין זה בכלל דירה, ובסוכה שנאמר 'תשבו כעין תדורו' אי אפשר לקיים את המצוה כשיש נחש ארסי שמסתובב, ואסור לו לברך על סוכה זו כי הברכה לבטלה.
אך סיים הרב, כי לגבי עכברים לא נאמר דין זה, אלא הדבר תלוי במידת הפחד שלו, שאם הוא מפחד מעכברים הרי זה מצטער ואינו יוצא ידי חובה, אבל אם אינו מפחד ואינו נרתע או חושש, הרי שיוצא ידי חובה.
אך דן הרב זילברשטיין, באדם שהוא עצמו אינו מפחד מעכברים, אבל אשתו וילדיו כן מפחדים, והכריע כי אם באמת כך הוא המצב, הרי שאי אפשר לעשות שם סוכה, ובזמננו נשים וילדים מפחדים ונרתעים מאד מעכברים, ובשבילם זה מצטער הפטור מן הסוכה, וסיים שצריך עיון אם אפשר לעשות סוכה במקום שעכברים ייכנסו לסוכה.
נזכיר, כי לפני כמה חודשים פורסם כי הגר"י זילברשטיין עורר להקפיד על נקיות חצרות הבתים והבניינים, ולא להשאיר פסולת ואשפה, ועורר כי זה חילול ה' שכך נראים ערים של בני תורה, וזה אחת הסיבות העיקריות להתרבות החולדות והעכברים.
