גשמים מקומיים יורדים בחלק מאזורי הארץ, בזמן שאנחנו עדיין מצויים בעיצומו של חול המועד סוכות. האם היורה, הגשם הראשון של השנה, הוא "גשמי ברכה" גם בחול המועד או שמדובר בסימן קללה?
ראשית כל, מעניין לציין, כי גשם היורד בחג הסוכות הוא גשם זכיר יותר, נזכור טוב יותר שנה גשומה בחג, בגלל עוגמת הנפש הנגרמת הן מהיציאה מהסוכה והן מהילדים שפספסו חלק מחווית החג, טיולים וכו'.
לפי מדידת הגשמים של השירות המטאורולוגי הישראלי שנערך על ידי מכון דוידסון למדע, מתברר כי רוב ימי חג הסוכות יבשים לגמרי. במהלך עשרות השנים האחרונות, מאז החלו את המדידה, רק 10% בלבד מימי הסוכות היו גשומים.
עם זאת, השנה הגשם כבר יורד וכאן עולה השאלה האם מדובר בסימן קללה. כך כתוב במשניות, בנוגע לדיון סביב תחילת הזכרת או שאילת הגשמים, שכן חג הסוכות כבר מסמל את סוף הקיץ ותחילת הסתיו. שם, משתמש רבי יהושע בלשון, "הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה מזכיר?".
עוד מביאה המשנה: "משלו משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו". מסביר הרע"ב: "כלומר אי אפשי בשמושך. אף כאן גשמים הללו מראין שאין הקב"ה מקבל מעשיהם ברצון".
עם זאת, הרמב"ם בפירושו למשניות כותב כי "וירידת הגשם בתחלת סוכות מורה שאין פעולתם רצויה לפני ה'". כך גם ראשונים נוספים כתבו כי רק אם הגשם יורד בתחילת החג הוא סימן קללה, ולא בימי חול המועד.
ומדוע? יש לכך הסברים רבים. החל מהעובדה שרק בלילה הראשון מדובר בחובה גמורה, שכם את הכזית הראשון צריכים לאכול בסוכה גם אם יורד גשם. אחרים מסבירים כי בימי חול המועד יהודי יכול, הלכתית, לאכול מחוץ לסוכה בלי לקבוע סעודה, ועוד שלל הסברים.
האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור אמר שמלשון המשנה: "משל לעבד "שבא" למזוג כוס לרבו", משמע שמיד כשבא למזוג הכוס לרבו, שפך לו על פניו, ואז זהו סימן קללה, אולם אם זה לא מיד בבואו אין זה סימן קללה, וכך גם בסוכה רק אם יורד הגשם מיד בזמן הראשון שבו אפשר לקיים את המצווה זהו סימן קללה. אם אם הגשמים יורדים אחרי מספר ימים, בהם כבר קיימו את מצוות החג, הרי שאין זה סימן קללה.
מה זאת אומרת עדיין התורה הקדושה לא משתנה כמו בני אדם לעולם דברך ניצב בשמיים
קללות עבדים לרב
אולי כדי טיפה אוכל לא כשר כי אתם כבר….
כתבה מעניינת!