כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה הקשה באוקראינה וילדי בית הילדים 'עלומים' מז'יטומיר שנמלטו לישראל, במבצע מורכב תחת אש ושוכנו באשקלון, נאלצו להתפנות שוב – והפעם לכפר חב"ד.
מאז פרוץ מתקפת הפתע, אשקלון הפכה לאחת הערים המטווחות בדרום, עד שמנהלי בית הילדים, שלוחי חב"ד, הבינו שלא ניתן להשאיר שם את הילדים – שחוו טראומות מהמלחמה הקשה באוקראינה, והחליטו להעבירם למקום רגוע יותר.
"בקושי התאוששנו ושוב נכנסנו למעגל של מלחמה", סיפר יורי, בן ה-11, אחד הילדים. "אנחנו מרגישים בארץ יותר בטוחים, אבל האזעקות מכניסות אותנו למתח כל פעם מחדש".
ילדי בית הילדים, יחד עם הצוות הטיפולי, שעלה איתם מאוקראינה לארץ, עברו לכפר חב"ד ושוכנו במתחם המוסד החינוכי 'אור שמחה' בכפר.
בבוקר שמחת תורה, הילדים התעוררו לקול האזעקות. הם מיהרו מיד למקלט, שם שהו קרוב לשש שעות ברציפות. "הבנו שמדובר במשהו רציני מאוד", סיפר אחד מאנשי הצוות, "שמענו פיצוצים חזקים, והיינו צריכים להירגע בעצמנו ובעיקר להרגיע את הילדים המבוהלים".
רק לקראת ערב, אנשי הצוות, ובראשם משפחת השלוחים בוקיעט המנהלת את המוסד, התחילו להבין את גודל האירוע. "קיבלנו גם מידע על חדירת מחבלים ופגיעות בנפש וכולנו ננעלנו במקלט, מתפללים שכל המצב הזה יחלוף".
בעקבות התגברות הלחימה, החליטו שלוחי חב"ד להעביר את הילדים למקום בטוח. "זו לא הייתה החלטה קלה", אומר מנהל בית הילדים, שליח חב"ד ורב העיר ז'יטומיר, הרב שלמה וילהלם, "בכל מה שנוגע לשלום הילדים – אנחנו לא לוקחים שום סיכונים, גופניים ונפשיים".
הדרך מאשקלון לכפר חב"ד, השוכן באיזור המרכז, לוותה בחשש גדול, מלפני אזעקות שיתפסו אותם בדרך. "לאחר שקיבלנו אישור לצאת – הזדרזנו ועשינו זאת, וכך, בפעם השנייה, נאלצנו להעתיק את מקומנו בשל מלחמה. כל דקה הרגישה בשביל הילדים כמו נצח".
בכפר חב"ד נשמעו אזעקות מעת לעת, אבל בכמות פחותה בהרבה מאיזור הדרום. "הילדים רגועים הרבה יותר", מספר הרב וילהלם, "הם ישנים טוב, אוכלים ברוגע, לומדים בנחת. אנחנו כמובן משלבים להם סדנאות וטיפולים רגשיים בשל המצב".
הילדים עצמם, מרגישים בטוחים במתחם החדש שלהם, אבל מחכים לבית שהם באשקלון. "זה מרגיש שבכל מקום יש מלחמה ואנחנו רק צריכים להימלט ממקום למקום", אמר אחד הילדים, "אבל עכשיו אנחנו מרגישים רגועים ובטוחים הרבה יותר".
