מערך הקרב, מערך התובלה, מערך המסע"ר (מסוקי סער) ומערך המסק"ר (מסוקי קרב) – אלו מערכים הקרויים על שם סוגי כלי-הטיס שהם כוללים ושמותיהם נותרו יציבים מאז שנקבעו. אך ישנו מערך טיסה נוסף, מערך הכטמ"ם (כלי-טיס מאויש מרחוק), שלאורך שנות קיומו הלא מאוד רבות הספיק להחליף ארבעה שמות שונים. אי אפשר שלא לתהות – מדוע שונו השמות ומה השינוי מלמד על המערך?
חבלי לידה
מערך הכטמ"ם הוקם בשנת 1971 עם הקמת טייסת 200, שהפעילה כלים שנקראו אז מל"טים (מטוסים ללא טייס), ועד היום שמה הוא "טייסת המל"טים הראשונה". מטוסיה הראשונים היו ה"מבט" (טלדיין ראיין פיירבי), ה"תלם" (נות'רופ צ'אקר) וה"שדמית" (טלדיין ראיין פיירבי).
בשנת 1979 פותחו מטוסי ה"זהבן" (סקאוט) בתעשייה האווירית והגיעו למערך, הם היו קטנים יותר וכונו מזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייס). כשיצאו המל"טים משימוש, הבינו שאומנם המזל"טים קטנים מהמל"טים, אך הם אינם זעירים כלל וכלל ולכן השם אינו הולם אותם. במחצית שנות ה-90, כמה שנים לפני הקמת בית הספר למפעילים, שונה השם לכטב"ם (כלי-טיס בלתי מאויש), הכולל כלי-טיס בכל הגדלים ולא בהכרח בצורת מטוס.
בשנת 1999 הוקמו טייסת 166 ("ציפורי האש") ויחידה 52 שהפעילו את ה"זיק" (הרמס 450). כך אירעה הטרנספורמציה מטייסת למערך הכולל מספר טייסות וכלי-טיס. "מערך הכטמ"ם נוצר לשם תכלית מבצעית אחרת מזו שהוא מבצע כיום. הוא כונה בשם אחר והיה בעל מימדים אחרים", מסביר אל"ם נ', שפיקד על הקמת מערך ה"זיק".
"התפיסה השולטת בו גמישה מספיק כדי להתאים אותו לצרכים העדכניים בכל פעם. בנוסף, הקשר ההדוק שלו עם התעשיות הביטחוניות הישראליות שמייצרות את כלי-הטיס שהוא מפעיל, מאפשר לו דינמיות ושינויים מהירים".
האדם מאחורי המכונה
בשנת 2016 הוקמה תוכנית אב כטמ"ם, אשר כללה כעשרה צוותים שדנו בחזון המערך בתחום המבצעי, בתפיסת ההפעלה, באחזקה, בייעוד המפעיל ודמותו, ובשם המערך שאז נקרא "מערך הכטב"ם". "הבנו שהשם מייצג נקודת מבט שלילית, מתאר מה הוא לא", מתאר סא"ל ש', אשר הוביל את צוות שינוי השם מ"כטב"ם" ל"כטמ"ם".
"התובנה הזו ייצגה את רוח המפעילים של אותה התקופה. בחרנו בשם שמדגיש את העשייה של המפעילים, שחשיבותה וגודלה אינה מוטלת עוד בספק". מחלקת תורה והדרכה התנגדה תחילה לשם כטמ"ם בטענה שכלי מאויש משמעותו שיש בתוכו אדם, כך ש"מאויש מרחוק" הוא אוקסימורון.
שם, כמרכיב מרכזי של זהות, הוא חלק חשוב מהדרך בה נתפס המערך בעיני עצמו ובעיניים חיצוניות. "המערך אף פעם לא הפעיל רובוטים, תמיד יש אדם מאחורה והשם כטמ"ם הוא תוצאה של חלחול התובנה שהייתה נכונה תמיד – מרחק אין פירושו היעדר", אומר סא"ל י', מקים בית הספר לכטמ"ם ומפקדו הראשון.
אבולוציה או רבולוציה
השינויים בשמות המערך הישראלי מקבילים לשינויים שחלו במערכי הכטמ"ם בשאר העולם. המונח "Drone", שמשמעותו "מזל"ט", היה בשימוש במערכים ברחבי העולם החל מימיהם הראשונים של המטוסים שלא הכילו בתוכם טייס. בשנת 2005 אימצו הגופים הרשמיים בארצות הברית את השם "Unmanned aerial vehicle" שמשמעותו "כטב"ם". בשנת 2019 אומץ על ידי הממשלה הקנדית המונח "Remotely Piloted Aircraft System", שמשמעותו "כטמ"ם", ומדינות רבות הלכו בעקבותיה.
רוב רובם של בכירי המערך סבורים כי התפתחויותיו, ובאופן ישיר גם שינויי שמו, מתרחשים בצורה תהליכית ואבולוציונית. אך סא"ל ש' סבור כי ישנו אספקט מהפכני בהתפתחות שמו וטיבו של המערך. "בתקופת זמן קצרה יחסית אירעו במערך קפיצות מדרגה גדולות, מהפכות. את קצב הגידול בהיקפי הפעילות ובקדמה הטכנולוגית והמבצעית לא ניתן לראות בפלטפורמות אחרות, והשם משקף זאת. כל שינוי הוא מהפכה באופן שבו תופסים אותנו ובאופן שבו אנו תופסים את עצמנו".
