ניגון זה חובר על ידי ר׳ הלל מפאריטש שהיה מגדולי החסידים בשושלת חסידות חב"ד. צדיק ולמדן עצום. היה אב בית דין בעיר בוברויסק, חיבר ספרי חסידות רבים והגה בתורה יומם ולילה.
בהוראת אדמו״רי חב״ד הקדיש את חייו למען הטבת מצבם הרוחני והגשמי של אחינו בני ישראל הפזורים ברחבי אוקראינה. ישנם סיפורים רבים אודות חסיד זה, הן בכתבי רבותינו נשיאינו והן בכתבי החסידים.
ר' הלל העריך מאד את עולם הנגינה וניגוני הקודש תפסו מקום כבוד וחלק בלתי נפרד בעבודת ה' של חסיד זה. ניגונים רבים היו מושרים על שולחנו של ר' הלל בהזדמנויות שונות. וחלק מהניגונים הללו חוברו ע"י ר' הלל בעצמו.
ישנם מספר ניגונים שיש לגביהם מסורת ברורה שאכן ר' הלל חיברם בעצמו. בניגונים הללו ניתן לשמוע סגנון מוסיקאלי ייחודי שחתימת היוצר מורגשת בהן. הסגנון העמוק של התבוננות ודבקות אלוקית, מלאי הרגש והשתפכות הנפש.
וכפי שציין זאת ר' שמואל זלמנוב, עורך "ספר הניגונים" של חב"ד: "רב היה כוחו של ר' הלל בנגינה. ניגוני ר' הלל מפאריטש מצטיינים בביטוים חריפים של עמקות המחשבה, כשהיא אחוזה וקשורה בהתרגשות והתפעלות הלב״.
שירה: הרב מנחם מענדל עמאר
מיקס ונגינה בכינור: מרדכי ברוצקי
עיבוד: עובד מוניס ודורון טויסטר
