הפרלמנט הלבנוני אישר בסוף השבוע את הארכתה בשנה של כהונת מפקד צבא לבנון יוסף עוון, אשר אמור היה סיים את תפקידו ב-10 ינואר 2024, במסגרת החלטה להארכת כהונות כל המפקדים הבכירים בצבא על רקע הלחימה בגבול לבנון-ישראל.
אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כותבת כי מדובר במהלך חריג ומפתיע נוכח חוסר היכולת שהפגין הפרלמנט מאז הבחירות האחרונות (מאי 2022) בהעברתם של חוקים חיוניים לתפקודה של המדינה ובראשם הצורך הדחוף בהסכמה על מינויו של נשיא חדש ללבנון, המתנהלת כבר למעלה משנה ללא נשיא.
העברת החוק התאפשרה בזכות שילוב זרועות של כלל גורמים הפוליטיים בלבנון, ובעיקר מתנגדי חיזבאללה, שלכולם אינטרס בהמשך תפקודו של הצבא הלבנוני בעת הזאת, כשלבנון נתונה לאיומים בהתרחבות המלחמה מול ישראל ובמקביל מוקצה לצבא תפקיד מרכזי במסגרת הניסיונות הבינלאומיים לקדם מהלך מדיני להפסקת הלחימה בדרום.
לגורמי האופוזיציה סייע גם שותפו של חיזבאללה, יו"ר הפרלמנט, מנהיג תנועת "אמל", נביה ברי, בעוד חיזבאללה נמנע מלהביע בפומבי את עמדתו ולא פעל לטרפד את ההחלטה, אך הנחה את חברי הפרלמנט מטעמו להיעדר מההצבעה בנושא. בדיווחים על ההחלטה בכלי התקשורת של חיזבאללה ניכרה חוסר שביעות רצון ממנה.
לפי הפוסט של אורנה מזרחי באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, מהתפתחות זו נגזרות המשמעויות הבאות:
1. החששות הגוברים בלבנון מגרירתה למלחמה רחבה והרצון של קבוצות גדולות במדינה לאפשר קידומו של מהלך מדיני לסיום הלחימה בדרום לבנון. שכן, לצבא לבנון צפוי תפקיד מרכזי בישום כל הסדר, ובמיוחד אם הוא יתבסס על החלטת מועבי"ט 1701, שבמוקדה דחיקתו לאחור של חיזבאללה מהגבול עם ישראל ופריסתם של צבא לבנון ויוניפי"ל בדרום לבנון.
2. החשיבות שמייחסים בלבנון בכל זאת לתפקידו המייצב של צבא לבנון בתוך לבנון ומול ישראל, למרות הביקורת הנרחבת כלפיו על חוסר היכולת ואולי גם הרצון שלו להתעמת עם חיזבאללה.
3. הלחימה הנמשכת של חיזבאללה נגד ישראל והפגיעה בעקבותיה בתושבי לבנון, מעצימים את הביקורת הפנימית על הארגון ומצמצמים את מרחב התמרון שלו במערכת הפוליטית בלבנון.
