בשעת בוקר מוקדמת, כשיצא מביתו ר' יוסף חיים שאול ז"ל ונפרד מאשתו והילדים, איש מהם לא האמין כי בערב יצטרכו לעמוד מול חלקת הקבר שלו, נפרדים ממנו לעד.
הוא יצא מהבית, מלווה את הבת הקטנה רק בת שש עם עוגה בידה, לכבוד יום ההולדת, נפרד ממנה לשלום ויצא לעבודתו.
בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4, סמוך לצומת בית-ליד, נפגע מרכב חולף, ונהרג במקום. מותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים קטנים כשהקטנה בהם רק בת שנה.
טרגדיה מזעזעת! תומכים כעת באלמנה הטריה ובארבעת היתומים>>>
שעות לאחר מכן, כשיבואו לבשר לאלמנה הטריה על הטרגדיה המזעזעת, יבינו כולם את עומק השבר. מלבד ההתמודדות הקשה עם המוות של בעלה והטיפול בילדיה הרכים שנותרו יתומים, תצטרך להתמודד עם חרב הפינוי מביתם המאיים,
באותו היום שבו נהרג בעלה, היו צריכים לחתום על חוזה לדירה חדשה. מסכת חייהם המייגעת, לא אפשרה כדי מחייתם. למרות שעבד בשתי עבודות, וחיו בדירה פשוטה בת שתי חדרים בנתניה, נאלצו לעבור בין דירות, כשהם מכלכלים בקושי את משפחתם.
ובימים הקרובים, רגע לאחר שתסיים לשבת שבעה בבית הוריה, תצטרך להתחיל שוב במסכת הנדודים, כשהיא וארבעת ילדיה הרכים שנותרו לבד, ייאלצו להיפרד גם מהמקום שהיה עבורם מגן ומשענת. להיפרד מהבית. מלבד הצורך לסייע להם לשקם את החיים, לתמוך בהם נפשית ולהרים מחדש את המשפחה.
ועד הרבנים נכנס לעובי הקורה, תרתי משמע, לסייע בהקמת קרן למשפחה, ולהעמיד אותם על הרגליים. לסייע להם בראש ובראשונה להגיע לדירה משלהם.
נכנסים לעובי הקורה ומסייעים לאלמנה ולארבעת היתומים להגיע לקורת גג משלהם>>>
פרטים כלליים מדי. אין תאריך תאונה. לא ניתן גם למצוא שום פרט ברשת.