דוגמא אישית: מי נתן למפורסמים החרדיים לעלות למירון? / דעה

לפני שנים רבות, הזמנו פעם לכולל שלנו רב חשוב, תלמיד חכם מפורסם, ובעל לשון לימודים, וגם בעל ממון רב. ההזמנה הייתה לתת שיעור, אך התיקווה הייתה כי בסופו של שיעור הוא יבין את הרמז ויסייע גם לצד הכספי של העניין.

תכל'ס מה שקרה זה שהוא הגיע עם רכב הפאר והנהג, ונתן שמוע'ס מוסר נוקב בעניין… תאוות ממון! למעלה מחצי שעה הוא עמד ונאם בקול חוצב בגנות האנשים שמקדישים הממון ועד כמה זה היפך רצון השם. כאשר כל הזמן הזה הוא מנפנף בידיו העגונות עם שעון זהב יוקרתי ביותר תוך שחפתי היהלומים זזים בקצב הדרשה.

לאחר רבע שעה חשתי שאיני יכול יותר להתאפק מלצחוק, ומפאת כבודו יצאתי החוצה. שם פגשתי כמה מהאברכים נשנקים מצחוק, הם פשוט קרסו כבר לאחר מספר דקות ולא יכלו לסבול אותו לדבר. לא הייתה תרומה בסוף וזה לא מפתיע לאור העובדה שבסוף הוא דיבר לקהל של שלושה עזי נפש ממש שהצליחו להחזיק עד הסוף.

נזכרתי בסיפור הזה אתמול. כאשר פגשתי בצפת אין סוף מפליטי מירון. הם דיווחו בכאב על המכות שהם קיבלו, על האכזריות של השוטרים אשר מרוב "דאגתם" לחיי המתפללים, החניקו אותם בגז והפליאו בהם מכות נוראיות.

אך מה שכאב לפליטים יותר מכל, זה שבדרך למעצר הם ראו (כך הם טוענים) מפורסמים חרדים, שנמצאים שם, הם ומקורביהם וכל אשר להם. בחסות ובאישור המשטרה והשלטונות.

הלוואי ויתברר כי השמועות הללו שקר וכזב. אך אם יתברר כי יש דברים בגו, זה נורא ואיום. אי אפשר לעמוד מצד אחד על רקע הציון, עם טישיו ביד (ובצל ביד השנייה?) ולספר כמה כואב לך וכמה דומעות עיניך על הר מירון ששמם, שועלים ודומיהם הילכו בו. כאשר בו זמנית, המקורבים שלך והמקורבים שלהם, מסודרים ואיכשהו יוצא תמיד שכל אחד מהם ממש נחוץ לרשב"י.

התחושה הזו, היא שנתנה את האנרגיות לאלפים שהגיעו מכל עבר, חסמו כבישים ושברו מחסומים, עד שהגיעו בחלקם למקום אש להבת שלהבת. בלתי אפשרי להשתכנע שחיצי חיזבאללה מסוכנים רק לפשוטי העם, אך לבעלי אישורים נכספים אינם פוגעים.

אך לא נורא, מה הקב"ה לכל אף רבי שמעון לכל, לכולם, מי שהיה ומי שרצה להיות. וכפי שאמר מגיד הדור הגר"א בידרמן שליט"א בהדלקה המפורסמת: רשב"י הוא כמו תחנת חשמל, וכל יהודי מקבל ממנו. מי שגר קרוב לתחנה אך אינו מחובר עם כבל, לא עוזרת לו הקירבה. ומי שגר רחוק אך מחובר עם כבל חזק, אינו צריך את הקירבה, האור יגיע עד אליו. הוא ימליץ טוב בעדינו אדוננו בר יוחאי.