כתב בספר 'אוהב ישראל' (בליקוטים חדשים לפרשת מטות):
"גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעהמ"ח זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כי אם אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יום הכיפורים אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). ר"ת כ' סיון. י"ה ראשי תיבות יום הכפורים".
והאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג בספרו שפע חיים על התורה פרשת נשא (ע"מ ו') ביאר הדברים וזה לשונו:
"ואיתא בספה"ק שביום כ' סיון מתחילים ההכנות לימים הנוראים, ורמזו לה בקרא (שמות י"ז ט"ז) כי יד על כ"ס י"ה נוטריקון כ' סיון יום הכיפורים. ונראה בביאור הדברים על פי מה דאיתא בספרים הקדושים שבשנות ת"ח ות"ט אחרי הגזירות האיומות שהיו אז עשו חכמי הדור שאלת חלום לדעת על מה הגיע עליהם ככה, והשיבו להם מן השמים שזה בעון שביזו בתי מדרשות על ידי שעסקו בהם בשיחה בטילה וליצנות, ומוסבר לפי דברינו כי מרבה דברים מרבה חטא, ונמשכו בדיבוריהם לדבר לשה"ר ושקר וכדו' ומזה ניתן כה לטומאה לבצע את זממם וכנ"ל, וקבעו על זה תענית ביום כ' סיון ולא התענית עיקר אלא התשובה ומעש"ט לקבל על עצמו שלא לחטוא עוד בדיבורי הפה, ולא יריבו עוד על שנתנו לפלוני עלייה או קפה יותר מכובדת וכדו', וזה הכנה ליוה"כ דרק אם שב בכ' סיון על עבירות שבינו לחבירו יכפר עליו יוה"כ וכנ"ל דאין יוה"כ מכפר כלל עד שירצה את חבירו, ויש לפרש בהמשך לשון הכתוב כי יד על כ"ס י"ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היינו שביום כ' סיון יקבל על עצמו שלא לתת חרב ביד שונאינו להרוג נפשות מישראל ח"ו ויידע בנפשו כי מלחמה לה' בעמלק ואשר על כן עליו להיזהר שלא למסור לעמלק וסט"א את הפה דקדושה ובזה יעשה הכנה דרבה לקראת יום הכיפורים, ובעוה"ר עלתה לנו בימינו מה שלא היה מימות עולם שבמשך דור אחד יבאו כ"כ צרות ויישפך כ"כ דם ישראל כנהרי מים, ואנשים הללו ראו ולא לקחו מוסר וממשיכים בדרכם הרעה והשכינה הקדושה עומדת לפני כיסא הכבוד וקורעת בגדיה ובוכה רחל מבכה על בניה, הכלה אתה עושה בבת יעקב על מה תכו כאשר עוד תוסיפו סרה כי כל ראש מי שראוי להיות ראש -לחלי וכל -לבב הוא דוי מכף רגל ועד ראש אין בו מתום וגו' (ישעי' א ה-ו ) וגלוי וידוע בשמים שכל זה אינו אלא מחמת חסרון ידיעה ועם הארצות ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם.
וחובה היא על כל אשר בשם ישראל יכונה, ללמוד ספר ארחות חיים ושערי תשובה לרבינו יונה, וכן לקבוע שיעור בספר חפץ חיים ולחזור היטיב על כל דין והלכה, וזאת כדי להציל ממות נפשם שלא יפלו בטומאת ע"ז ג"ע ושפכ"ד, ומשעה שילד מבין פירוש המלות יתחילו ללמוד גם עמו, ואולי כשיהא שיעור קבוע על הלכות שמירת הלשון בתתי"ם ובבתי חינוך לבנות יתביישו ההורים מהם ויתחילו גם הם לשמור על מוצא פיהם ולהתרחק מחבורת אנשים שאינם נזהרים בזה, כדי שלא ישמעו דבר שאינו הגון וכל הבית ישתנה לטובה, או אז יווכחו לראות איך שהיו מסואבים בעון זה ונמשכו עי"ז לשאר עבירות וכאמור קהלת (ו' ז')כל עמל אדם לפיהו. עמל לשון עבירה ועדה"כ (במדבר כג כא) ולא ראה עמל בישראל ואמר שכל עבירות האדם שורשם היא עבירות פיהו ונאמר משלי (יח א) לתאוה יבקש נפרד, רצ"ל ע"י שרוצה להיות נפרד ואינו באחדות שולטים עליו כל התאוות וטומאות ובצעטיל קטן לרבה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ג"ב הרבה להזהיר על שמירת הדיבור ובפרע"ח איתא שקודם התפלה יקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך בי זה יסוד ועיקר גדול לכל המצוות."
