"ירחם כבודו על עצמו ועל השכינה הקדושה המתייסרת בצער גדול ונורא ממעשיו"
הגאון הצדיק ר' שריה ונסיונו להשיב את הקרדינל המשומד בתשובה
כיצד הגיב הקרדינל ומה היתה צוואתו המדהימה ?!
פרסום ראשון לכבוד יום הזכרון החמישי
בשנת תשנ"ה התפרסם בארץ על בואו של "קרדינל" צרפת ז'אן-מארי לוסטיז'ה שאינו אלא יהודי שהשתמד ונקרא שמו בישראל אהרן לוסטיגר, והוא בן להורים שנהרגו בימי השואה. הדבר הגיע לאזנו של רבי שריה והוא לא ידע מנוח לנפשו, יהודי משומד והוא כהן לאל אחר, בנוסף לכך שזה מה שעלה בגורלם של הוריו הרוגי מלכות קדושי השואה. ר' שריה טרח להשיג את כתובתו ושלח אליו מכתב ארוך, שיש בו מכשרונו להביע חריפות הדברים כשהם מסותרים בדברי פיוס ותחנונים.
תחילה מציג ר' שריה את עצמו כרב בישראל ומחבר ספרים רבים, וזאת כמובן על מנת שיהיו דבריו נשמעים. את תחילת דבריו הוא פותח בדברי חז"ל על אברהם אבינו שהודיע אמונת א'ל אחד בעולם, שנמנע מלהתעסק עם ריקים ופוחזים, ורק כשמצא אנשים עוסקים בישובו של עולם, בא עמם בדברים, ולפיכך כיון שהוא מוצא במכותב איש בר דעת בודאי יפלו הדברים על אזנו.
בהמשך הדברים מזכיר ר' שריה את המסופר אודות הגר"א שפגע במשומד והרגיש בו שלא בירך על המשקה תחילה, ומשגער בו, צחק המשומד, שכיון שהוא משומד מה לו ולדקדוקי סופרים אבל הגר"א הוכיחו על פניו, שאין לו מנוס בכך.
וכך כותב לו ר' שריה:
"…ויאמר לו הגר"א, בזה שהתנצרת אינך פטור משום פרטי דקדוק מצוה הכי קטנה, ואחרי כלות שנותיך לאחר מאה ועשרים שנה כשתעמוד בדין לפני מממ"ה הקב"ה יתבעו אותך וידונו אותך על כל דבר הכי קטן שעברת ולא קיימת, כמו את הרב הכי גדול בישראל, והרי אתה כישראל גמור, ומה שהרשעת וחטאת תקבל עונשים הראוים לך על כל דבר ודבר, והכפירה לא תועיל לך, ואף כשתכפור הכל תענש כמה וכמה עד שתצטרף ותשאר ישראל, כי זרע אברהם אינו כלה וכמש"כ בתוה"ק ואעשה אותך לגוי גדול ונברכו בך כל משפחות האדמה… וכששמע האיש דברים אלה יוצאים מפורש מפי הגאון מווילנא נזדעזע למאד וחזר בתשובה ונעשה ישראל גמור ועובד ה' באמונה ובטהרה.
ובכן כדברים האלה הנני אומר גם לכבודו, הלא צבא לאנוש עלי ארץ, ומי גבר יחיה ולא יראה מוות ובבוא היום נצטרך כולנו כל או"א למסור דין וחשבון לפני הבורא ית"ש, ומה יענה כבודו אם ישאלוהו בב"ד של מעלה למה עזבת תורתי ומצותי דת האלקית, ואז יהיו הדינים והענשים קשים מאד על כל חטא וחטא אפילו הכי קטן ושום התנצלות לא תועיל ומה יענה ליום פקודה.
אבל יש ביד כבודו לתקן הכל והיה הכל כלא היה ולפתוח מעתה באחרית ימיו כדף חדש כתינוק הנולד מחדש. והוא לחזור מיד בתשובה שלימה לפניו ולחזור עוד היום ברגע קבלת המכתב הזה בתשובה שלימה, ולעזוב משרתו ולעלות לארצינו הקדושה לבלות אחרית ימיו בתשובה שלימה בתורה ובעבודה וכמאמר דוד המלך ע"ה, לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי. התהלך לפני ה' בארצות החיים באויר הקדוש והטהור של הארץ הקדושה בתשובה שלימה והכל יכופר כלא היה, כי לא כלו רחמיו, ברוך אתה הרוצה בתשובה.
ואחרי כלות ימיו בטוב ובנעימים יזכה לג"ע להתעדן לנצח נצחים במקום שבעלי תשובה עומדין, ששם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, עין לא ראתה אלוקים זולתך. וטוב לו שיחזור מיד ברגע קבלת המכתב ומיד יתחיל בתשובה ועוד באותו היום יתפלל מנחה ויחזר אחרי תפילין להניחן באותו היום. ועל כבודו הנני קורא מאמר פתגם הכוזרי, כוונתך רצויה, ובכן השתדל נא שיהיו גם מעשיך רצויים. והוא ע"י חזרתך לדת אבותיך.
ירחם כבודו על עצמו ועל השכינה הקדושה המתייסרת בצער גדול ונורא ממעשיו, ויחוס וירחם על הוריו הקדושים שאם שהם במעלה עליונה בג"ע בהיותם נהרגים על קידוש השם, מ"מ מה מאד גדול צערם מבנם שכך עלתה לו, וע"י פעולתו הטובה יגרום להם נחת רוח גדול ונורא. אנא אל יתעלם מן הדברים הטובים והאמיתיים שכתבתי ואל יתבייש משום נברא כי אין להתבייש מאיש זולתי מהבורא יתברך שמו. ובזה אסיים בתקוה ובתפילה כי יערה השם רוח טהרה ממרום על כל הרוצים לעבדו באמת ובאמונה".
הקרדינל השיב במכתב מנומס המתפרסם כאן לראשונה הקרדינל בו הוא כותב בין היתר (תרגום מצרפתית) "הצעד שלך המלא בכבוד מכבד בן ישראל אמיתי" בהמשך מספר הקרדינל על הגיל שבו השתמד (מתוך רצון להדגיש שהיה זה בבחירה) ומוסיף משפטים בעלי ניחוח נוצרי אותם בלתי ניתן לצטט כאן והוא חותם "אני מבקש אותך לקבל אדוני הרב את מיטב ריגשותי הדתיים והידידותיים".
הקרדינל אמנם לא זכה לשוב בתשובה, אבל המדהים הוא שבהלוויתו אמר אחד מבני משפחתו היהודיים קדיש, וזאת לפי צוואתו של הקרדינל. בשעתו התפרסם שצוואתו זו גרמה למבוכה גדולה לכנסיה. האם יש קשר בין המכתב המדהים לבין הבקשה החריגה?
מרגש מאד
יש טעות בכותר