הסתה פרועה והתבטאות חמורה ביותר מצד אחד ממובילי מחאות השמאל נגד הממשלה הבוקר, בתגובה לכתבה נגד חופש הביטוי של השר בן גביר ומתקפה כנגד התנהלות המשטרה לאחרונה, ערך אילן שילוח השוואה מזעזעת בין ראש הממשלה נתניהו והשר איתמר בן גביר לצוררי ישראל מהגרועים שידעה האומה הישראלית.
תחת הכותרת "ככה דמוקרטיות נופלות", משרטט איש השמאל נדב אייל בידיעות אחרונות את קווי השנאה שלו לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
בעקבות הכתבה נוטפת השנאה כתב איש השמאל אילן שילוח את הדברים החמורים הבאים בחשבון ה-X שלו: "היטלר מינה הימלר לפקד על האס אס והמשטרה והימלר עשה את "העבודה" עבור המכונה הנאצית. הימלר וקלגסיו פרעו בכח, כלאו והקימו מחנות אליהם נשלחו מתנגדי משטר יהודים זרים ואחרים. תהליכים דומים"?

בדבריו משווה מוביל מחאות השמאל בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאדולף היטלר, ובין השר איתמר בן גביר להיינריך הימלר ימ"ש, ראש הגיסטפו והאס. אס. ושר הפנים של הרייך הגרמני. כעת נותר להמתין ולראות האם בפרקליטות מישהו יתעורר ויורה לפתוח בחקירה אודות להסתה בגין הדברים החמורים.
בכתבה עצמה כינה נדב אייל את השר לביטחון לאומי "עבריין מורשע ושור מועד". לדבריו: "הקריירה שלו – אם אפשר לקרוא לה כך – הייתה ממוקדת במשחק על הקו האפור בין חוקי ולא חוקי, הסתה ופרובוקציות. עצם מינויו לתפקיד השר האחראי על המשטרה היה צריך להוביל את הציבור לליל גלנט כפול עשר".
אייל מלין על כך שהתקשורת בישראל מעניקה לאיתמר בן גביר את היכולת להתבטא בקול. בן גביר המכהן כזכור כשר בממשלת ישראל ונבחר כחוק, לא זכאי לדברי איש השמאל לחופש הביטוי. וכך הוא כותב בכתבה שפורסמה הבוקר בידיעות אחרונות וב-ynet: "בשם סנסציוניות ופחדנות חנפה, בן גביר, אדם שהיה צריך להיות מוכתם מחמת עבריינות, הפך למרואיין אולטימטיבי. זה לא הזיק שהוא חילק סיפורים לכתבים כמו חול. חמורה הרבה יותר ההתגייסות של רוב הקולות המשמעותיים בשיח בימין הישראלי, כולל עיתונאים וקולות אידיאולוגיים, כדי לגונן על בן גביר בכל מחיר, בכל תירוץ והשוואה עקומה. והכל למען מה? הבסת היריב. מחנה שידע להחרים את כהנא, ומוכן כעת להיות להקת מעודדות עבור השטחי והציני מבין תלמידיו".
לטענת אייל, המשטרה "הפכה למגרש המשחקים של נער גבעות על ספידים. בן גביר המחיש כיצד הוא יכול לקחת שוטרים וקציני משטרה החשודים בעבירות משמעתיות ולקדם. הוא הדגים כיצד לקחת ניצב-משנה ולהקפיץ אותו במהירות לתפקיד ניצב. המשטרה נפלה, אומרים במסדרונות משרד המשפטים. המשטרה איננה, לוחשים בשב"כ".
אם במשרד המשפטים הממשלה נחלה כישלון חרוץ בניסיון לקדם רפורמות, הרי שהעובדה שבמשטרה בן גביר מצליח להכתיב מדיניות מעוררת זעם בשמאל. נדב אייל תוקף שוב תוך שהוא רומז בדבריו ומכנה את המינויים האחרונים של השר כולל מפכ"ל המשטרה כאנשים בעלי נאמנות כלבית ולא מקצועיים: "כך משטרים דמוקרטיים נופלים בדרך כלל: בתחילה, באמצעות מינויים. האנשים האלה צריכים להיות בעלי תכונה אחת מרכזית: נאמנות כלבית. ככל שיהיו מקצועיים וטובים יותר, כך הם יאיימו יותר על המשטר; לכן מקצועיות נסוגה תמידית אל מול נאמנות. כל החלטה היא פוליטית וכל מינוי הוא ג'וב".
את דבריו מחבר הכתב לזעזוע שפקד את השמאל במהלך השבת האחרונה עם מעצרם של שלוש נשים שפרצו לבית כנסת של ח"כ יולי אדלטיין. "הסיפור על מעצר הנשים בגלל עלונים בבית הכנסת הוא בדיוק מודל הפעולה של מעצרים בכיכר האדומה במוסקבה. מגיעים כמה מפגינים, מחלקים ניירות או צועקים סיסמה, ונעצרים כמעט מיד".
מי שכתב אך לפני רגע נגד חופש הביטוי לשר בן גביר מלין על העדר חופש הביטוי למפגיני השמאל וכותב: "בין המעצר ובין החוק אין שום דבר; לכאורה החוקה הרוסית מאפשרת חופש ביטוי. באורח מעשי, המשטרה והשירות החשאי הם מיליציות פוטיניסטיות הפועלות ללא חוק. השוטרים וקציני המשטרה פועלים למען שביעות רצון הממונה עליהם, והוא למען הממונה עליו, כל הדרך למנהיג".





















על הכתב נאמר " מום שבך אל תאמר בחברך "
הבעיה שצאצאי הקאפו שספק אם הם מהקאפו כי הקאפו לפחות היו יהודים, צריכים מזמן להישפט אבל מה לעשות שמערכת המשפט מורכבת מאותו חומר…
איך הולכת הבדיחה על יהודי שקורא עיתון ערבי, כיון ששם כתוב כמה היהודים עשירים ושולטים וכולי..