בימים אלו כאשר בהיכלי הישיבות עומדים לפני תחילת פתיחת זמן חורף כשאנו עדיין בעיצומה של מלחמה קשה מהדרום ומהצפון, גדולי ישראל השבוע פרסמו מכתבים בהם הם פונים לראשי הישיבות שבעקבות המצב הבטחוני המורכב בו אנו נמצאים וריבוי הגזרות הקשות כנגד בני הישיבות, ראוי להקדים את תחילת זמן חורף ליום רביעי השבוע.
כך גם נהגו לפני 51 שנים בישיבת פונוביז'. לפנינו שיחה נדירה שהתקיימה באשדוד בין שני בוגרי ישיבת פונוביז' הגאון רבי יוסף שיינין שליט"א והראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א הרב הראשי לישראל, בו הוא מתאר את התקופה בעת מלחמת יום הכיפורים, אז כבר מרן הגרא"מ שך זצ"ל ר"י פונוביז' הקדים את פתיחת זמן חורף בישיבה תחת ההאפלה כבר ממוצאי יום הכיפורים.
וכך מספר הראשון לציון הגר"ד יוסף בשיחתו עם הגר"י שיינין
בשנת תשל"ד הייתי בחור ואז למדתי בישיבת פונוביז', באותו זמן היתה מלחמת יום הכיפורים שנמשכה עד יום כח' בתשרי.
זמן חורף התחיל כבר במוצאי יום כיפור, אני נסעתי ליום כיפור לתל אביב שם אז התגוררנו אבי מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל היה רבה של תל אביב, במוצאי יום כיפור קיבלתי טלפון מהישיבה בשם ראש הישיבה מרן הרב שך שהורה ששום בחור לא יסתובב ברחוב בימים אלו, לא בגלל הסכנה אלא בגלל שלא ידברו למה לא משרתים בצבא מה שנקרא "למה תתראו", אני זוכר שבנו סוכה ענקית בישיבה והיה האפלה, שמו גליונות על החלונות, זמן חורף התחיל במוצאי יום כיפור, הגעתי מתל אביב מאוחר בלילה עד שהגיע האוטובוס לבני ברק לקח הרבה זמן.
נכנסתי לשיעור של הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל הייתי אז הספרדי היחידי בשיעור מתוך שבעים בחורים, השיעורים אז היו ב'אידיש', רב גרשון התחיל ללמד בעברית בגללי והוא שאל אותי איך אני מבין את השיעור באידיש? אמרתי לו שאני מנסה ולמדתי מס' מילים באידיש, אבל הבעיה היא שאני חושב בעברית שעד שאני מתרגם לוקח לי זמן, אבל כבר בלימוד אי אפשר, צריך גם להבין את הדברים, וכך השיעור עבר לעברית.
.אני למדתי 11 שנים אחריו בפוניבז' אצל מרן הגרי"ג זצ"ל והשיעורים עדיין היו באידיש. זו עובדה
אולם אם שאלנו באמצע בעברית הוא היה עונה בעברית וממשיך עוד זמן מה בעברית ושוב חוזר לאידיש.