ליל רביעי של חנוכה שנת תשמ"א (17.12.1979), נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר צעד על מדשאות הבית הלבן, עוטה מעיל כהה ויצא החוצה לעבר פארק לאפייט והשתתף בטקס הדלקת נרות חנוכה. הייתה זו הפעם הראשונה בה נשיא אמריקני מכיר במנהג היהודי המיוחד, הכרה שהפכה בהמשך למסורת של כל הנשיאים בבית הלבן דמוקרטים ורפובליקנים כאחד.
"זהו כבוד גדול עבורי להגיע מהבית הלבן לטקס זה המציין את חג החנוכה, חג האורים", אמר קרטר בטקס. והוסיף: "כפי שרבים מכם יודעים, תקופת חג החנוכה מציינת את ניצחון חופש הדת. בתחילת החגיגות של אירוע שנתי זה, עונה זו של הודיה וקרבה לאלוקים, התרחש נס שבו הנר, שהיה אמור לדלוק זמן קצר בלבד, דלק במשך שמונה ימים ולילות".
האירוע של השתתפות הנשיא האמריקני בטקס הדלקת הנרות הגיע ברקע משבר עמוק בו היה שקוע קרטר. למעשה הייתה זו יציאתו הראשונה מהבית הלבן לאחר שבועות ארוכים, בתקופה שבה שקע במשבר עמוק.
הרקע למשבר היה דרמטי: כחודש קודם לכן, בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן, השתלטו מפגינים על שגרירות ארה"ב בטהרן ולקחו עשרות דיפלומטים אמריקאים כבני ערובה. האירוע הטראומטי פגע קשות בפופולריות של קרטר, והסקרים לקראת הבחירות הקרבות הצביעו על ירידה חדה בתמיכה בו.
בכיכר לה פייאט הסמוכה המתין לו הרב אברהם שם טוב, נציג חב"ד בבית הלבן, לקראת אירוע תקדימי – לראשונה בהיסטוריה עמד נשיא אמריקאי להשתתף בהדלקת נרות חנוכה פומבית. התקשורת התגייסה לסקר את המעמד ההיסטורי.
לאחר שקרטר הדליק את השמש ויועצו היהודי הדליק ארבעה נרות – כמנהג היום הרביעי של החג – הביע הנשיא אכזבה מכך שחצי מהחנוכייה נותרה חשוכה. הוא ביקש להדליק את כל שמונת הנרות. הרב שם טוב, למרות היסוסיו, נענה לבקשה מתוך רצון לשמח את הנשיא המדוכדך, ומאחר שמבחינה הלכתית לא הייתה בכך בעיה, כך מסופר באתר חב"ד און ליין.
אולם כשדווח על כך לרבי מליובאוויטש, הגיבה הרבי באכזבה. למרות שההדלקה הייתה מותרת הלכתית, הרבי סבר שהיה על שליחו לעמוד בגאון על המסורת היהודית ולהסביר בנימוס לנשיא את משמעות ההדלקה ההדרגתית של נרות החנוכה.
