חשיפה מאחורי הקלעים: הכשרות האשכנזית והיין של הספרדים

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בחשיפה נוספת ומרעישה על המתרחש מאחורי הקלעים של עולם הכשרות, הכרעות דרמטיות של רבנים ומורי הוראה חשובים, הספונים בקיטונם האפוף על התורה ועל העבודה, ד׳ אמות של הלכה בלבד, ואחראים על מערכות כשרות חובקי עולם. ובהבל פה חורצים גורלות של מיליוני דולרים. ושומרים בנאמנות על טהרת השולחן היהודי.

והפעם גילוי מטלטל על הכרעה הלכתית חשאית של רבני בד״ץ אשכנזי לגבי תקלה כשרותית שהתגלתה בייצור יין בספרד, אשר לכאורה אינה מתאימה לאחינו הספרדים ההולכים לאור פסקי מרן הבית יוסף וכהכרעותיו של הגר״ע יוסף, ולא פורסם לידיעת הציבור.

התקלה הראשונה:
בתהליך ייצור יין מבציר משובח במיוחד בעיר לוסנה מחוז קורדובה שבספרד, בזמן שהכניסו את הענבים למכונת השטיפה (קרשר), שתפקידה להפריד את הענבים מהזמורות שלהם. אחרי כשעה וחצי של פעולת המכונה, נתקעו הענבים ברכיב המכונה הפנימית ואיש האחזקה במפעל – גוי – החיש פעמיו להשיב המכונה על כנה, תוך כדי העבודה השחיל הפועל את ידו למכונה כדי לשלוף משם את הענבים שגרמו לסיבוכים בתפעול השוטף של המכונה. במהלך הכנסת ידו להוצאת הענבים, נגע הגוי גם במיץ שנסחט מהענבים שהצטברו במיכל, המשגיח המקומי לא שם לב לכך באותו רגע, היות ולפי נוהלי הכשרות אסור לגוי להימצא בשטח המכונות כלל, רק אחרי התיקון כאשר המכונה המשיכה בפעולתה הסטנדרטית המשגיח רואה את הגוי יוצא מחדר המכונות, ונהיה לו שחור בעיניים, מיד עצר את תהליך הייצור, והתחיל להסתובב אובד עיצות, כארי בסוגר,
בינתיים התערב המיץ שדינו כסתם יינם במיכלי היין הענקיים המכילים אלפי ליטרים של יין משובח.
טלפון בהול מבצע הוא למפקח הכשרות אשר הוביל לשרשרת טלפונים נוספת ותוך זמן קצר שאר רבני הבד״ץ הצטרפו להתייעצות דרוכים וערוכים, מבינים את גודל האחריות אשר על כתפם,
והשאלה עלתה על שולחן מלכים בדחיפות שאינה סובלת דיחוי האם יש לאסור את מיץ הענבים שהגוי נגע בו בידיו במכונת השטיפה, והאם מיץ זה אוסר את היינות שבהם התערבב.
המתח מורגש בכל פינה, מנכלי״ם, משווקים, משקיעים, ממתינים למוצא פיהם של גדולי ישראל דעת תורה המסורה.

הדברים פשוטים נשמע קולו של האב״ד היושב בראש ההרכב, הגאון הגדול בן ה-81 שליט״א
מרן בשולחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף א׳ פוסק:
סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. והוא הדין למגעם ביין שלנו.
מוסיף הרמ״א הגה: ובזמן הזה, שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, יש אומרים דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה,

ובסימן קלד מוסיף מרן המחבר:
נתערב סתם יינם ביין מותר (כלומר יין כשר) הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה וימכר כולו לעובד כוכבים,
והרמ״א פוסק: ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים, וכן נוהגין להקל.

דבריו נתשייבו על לב הרבנים המקשיבים,
וודאי שיש כאן שישים כדי ביטולו, ענו ואמרו,
לפיכך הכריעו הרבנים החשובים חברי הבד״ץ להתיר אלפי ליטרים יין אילו כהכרעת הרמ״א, ותרב השמחה מאד.

אך הבד״ץ לא טרח לפרסם לידיעת הציבור שלכאורה לבני ספרד יין זה אסור בשתיה,
לכן יש לברר לפני שרוכשים מוצרים בכשרות אשכנזית האם הם מקפידים על כללי הכשרות גם לדעת רבני ספרד, ואם כן האם גם כשמדובר בהפסד מרובה של מאות אלפי אירו.

התקלה השניה:
בסיום העמסת מיכלי היין על גבי המשאיות, נסגרו המיכלים באזיקונים ממוספרים מיוחדים למטרה זו על ידי פועלים יהודים בפיקוח ובהשגחה צמודה של המשגיח החשוב, המשאיות נהוגים בידי ערלים יצאו ממתחם היקב אל יעדם, לצורך ביקבוקם בבקבוקי הזכוכית ושיווקם על פני הגלובוס, מרחק נסיעה של כ-20 דקות,
להפתעת משגיח היקב הותיק הטלפון האישי שלו מצלצל, על הקו רב מכשיר חשוב מניו יורק שנמצא כעת במתחם הביקבוק של היין, לצורך ייצור ליין תחת פיקוחו,
ותוהה לתוך השפופרת הצמודה לאזנו של המשגיח הנמצא בצד השני של הקו,
הייתכן שינוע של יין על ידי גויים בחותם אחד בלבד??? והסביר, מכיון שהאזיקונים הממוספרים הינם רק חותם אחד וניתן לזייפם ע"י החלפתן באזיקונים אחרים. הרב עומד בתוקף שהיין פסול ואין אפשרות לשווקם כיין כשר.
משגיח הכשרות שטח את גרסתו כזקן ורגיל וטען כך, היות והאזיקונים הללו ממוספרים במספרים מדוייקים, והמיכלים אכן הגיעו ליעדם אזוקים באזיקונים באותם המספרים שרשומים אצלו, אין חשש כלל שנהגי המשאיות יסטו ממסלולם הקצר כדי להחליף את האזיקונים, ולפתוח את מיכלי היין מאיזה שהיא סיבה הגיונית, מדובר באזיקון בעל 7 ספרות. ונהג המשאית הוא צד ג' (קבלן) ואינו עובד היקב, וכמובן שהנהג אינו יודע מראש אילו מספרים אמורים להיצמד למיכלים, וגם מתבצע רישום מדויק של מספרי האזיקונים המלובשים על המיכלים בכל המשאיות.
ובנוסף הוסיף וטען המשגיח בלהט, תוך 20 דקות המשאית צריכה להגיע למתחם. לכן אפשרות של זיוף האזיקון המתוחכם תוך פרק זמן כה קצר לא מציאותי.
ובאופן כזה טוען המשגיח כשרות חותם אחד זה דינו כשתי חותמות ואין לפסול את היין.

בשום אופן אינני מסכים לדבריך טען הרב החשוב וביקש לבצע שיחת ועידה עם רבני ועד הכשרות הממונים על השגחה זה.

הדיון ההלכתי החל בנינוחות מלכותית מלכי רבנן, אך אורייתא הוא דמירתח ולאט לאט סערו הרוחות מעבר לים עוד רב ועוד רב הצטרף לדיון בקו הטְרַנְס אטלנטי,
הדין הוא טען הרב בקול מחוספס ובגרון יבש ממעמקי מרתפי היין בספרד,
שהשולח את הנכרי כשהיין בחותם אחד, לדעת השו"ע (יורה דעה סימן קל, סעיף ב) "אם הפקיד ביד עובד כוכבים בחותם אחד אסור בשתיה ומותר בהנאה,
נכון, ענה הרב מהעיירה הצפונית שבארץ הצבי, אבל הרי כתב הרמ"א: ויש שכתבו דבדיעבד יש להתיר אפילו בחותם אחד ואין צריך להכיר חותמו, אלא אם כן רואה שחותמו מקולקל אז אסור,
והוסיף בנשימה אחת רב הקהילה המתנוססת לתפארה בפאתי ניו ג׳רזי, רבינו הט״ז כתב מפורש להתיר זאת בזמן הזה כאשר הנוצרים אינם מנסכים יין לעבודה זרה, וכתב כך: מותר לכתחילה לשלוח או להפקיד עימו יין בחותם אחד, כיון שאיסור סתם יינם הוא איסור דרבנן משום חיבת ניסוך והואיל ובזמן הזה אין בהם חיבת ניסוך, על כן מהני חותם אחד לכתחילה. והערוך השולחן (סימן קיח סעיף יג) כתב שכן ראוי להורות למעשה. כדעת הרמ"א.

לפיכך הכריעו הרבנים החשובים חברי הבד״ץ להתיר אלפי ליטרים יין אילו כהכרעת הרמ״א והט״ז.

הויכוח תם והייצור הושלם.

והיין הספרדי המשובח מפאר את שולחן השבת באלפי בתי בני ישראל. ובשמחות ואירועים.

אמנם בדיון זה לא התחשבו רבני בד״ץ אשכנזי זה בדעת הגר"ע יוסף אשר כתב בהשלמותיו לספר כף החיים (סי' קיח סק"ה) שגם בזמן הזה יש להורות לכתחילה להחתים את היין ״חותם בתוך חותם״. והורה שלמעשה אין לזוז מפסק השולחן ערוך ואין להקל במקרה זה אפילו כאשר מדובר בהפסד מרובה. ולא טרחו לפרסם על כך לידיעת הציבור.

לכן לכאורה לבני ספרד יין זה אסור בשתיה, ויש לברר לפני שרוכשים מוצרים בכשרות אשכנזית האם הם מקפידים על כללי הכשרות גם לדעת רבני ספרד, ואם כן האם גם כשמדובר בהפסד מרובה של מאות אלפי אירו.

כנראה שלא תמיד.

אתר