החטופה ששוחררה לפני מספר שבועות לישראל, אגם ברגר, דיברה הבוקר לראשונה עם התקשורת הישראלי בראיון לכאן רשת ב' וסיפרה על חלק מחוויותיה בשבי חמאס האכזרי. בתחילת הריאיון שוחח אביה של אגם עם קרן נויבך וסיפר על ההתמודדות של בתו אחרי חזרתה מהשבי, באמצע השיחה שהתקיימה בטלפון כאשר הוא יושב ברכבו, נכנסה אגם בתו לתוך הרכב.
המראיינת פנתה לאגם ושאלה לשלומה, בתגובה אגם אמרה: "היינו שומעות אותך ברדיו בעזה".
אגם סיפרה בריאיון שהתקיים במפתיע כי בתקופות שהיה להם רדיו הן היו מקשיבות לתקשורת הישראלית. המראיינת שאלה את אגם: "זה עזר לכן? זה חיזק אתכן"?
אגם: "כן בהחלט היינו מקשיבות לתכניות, היינו מחכות לשמוע ראיונות עם המשפחות שלנו. היינו מתעדכנות מה קורה במדינה. באל-ג'זירה הם מראים מה שהם רוצים, וככה יכולנו לשמוע מה באמת קורה במדינה".
מראיינת: זה היה קורה הרבה שנותנים לכן לשמוע רדיו?
אגם: הייתה תקופה של כמה חודשים עד יוני שהיה את החילוץ (-הכוונה לחילוץ של ארבעת החטופים שלומי זיו, אנדריי קוזלוב, אלמוג מאיר ג'אן ונועה ארגמני מנוסייראת). החילוץ שינה את התנאים.
אבא של אגם פנה אליה ושאלה אותה: אם את אומרת שיש חטופים ששומעים רדיו וזה מחזק אותם. מה את חושבת שהם רוצים לשמוע, מה יחזק אותם ויתן להם כוחות?
אגם: שנלחמים עליהם, גם אם המחיר שמי שמביאים עליהם יהיה כבד. אין מה לעשות, זה לא אשמתם שהם נחטפו.
מראיינת: את אומרת שגם אם המחיר הוא כבד צריך לשלם אותו?
אגם: לא צריך להגיד את זה בקול, לא צריך לדבר במספרים, אבל הם צריכים לדעת שפועלים להוציא אותם. גם את הגברים צריך להוציא משם הם גם עוברים התעללות. כל גבר הם מחשיבים אותו כחייל.
מראיינת: האמירות נגד העסקה ושהיא מחלישה את ישראל מה הרגשתם כששמעתם את זה?
אגם: בטח. זה כאילו להגיד שהחיים שלנו לא שווים מספיק. אבל גם מצד שני שמענו הרבה אלופים לשעבר שאמרו שכן אפשר לשלם את המחיר של העסקה. זה חיזק אותנו.
המראיינת פנתה לאגם ושאלה: מה החזיק אותך בשבי? מה נתן לך כוח?
אגם: בעיקר האמונה. לשמור על עצמי שאני אחזור בריאה בשביל עצמי ובשביל המשפחה.
מראיינת: הבנתי שהגיעו אליכם סידורים, איך זה קרה?
אגם: בשנה שעברה הם הביאו לנו סידור, המחבלים היו מביאים לנו כל מיני דברים שחיילים השאירו. הם הביאו לנו גם כל מיני מפות שהם מצאו. כמובן שלא עזרנו להם. באחד הפעמים הם הביאו לנו שני סידורים ועיתון. העיתון נתן לנו תשובות לכמה שאלות. לא הבנו האם לא ידעו שזה קורה או שידעו ולא הצליחו להתמודד עם המתקפה של חמאס, מה קרה שם איך לא ראו את המתקפה בשבעה באוקטובר.
מראיינת: זה הציק לכן מה קרה בשבעה באוקטובר?
אגם: בטח. היינו קבוצה של חטופות, וכל אחת ניסה להבין איך זה קרה.
מראיינת: העיתון נתן לכם תשובות לשאלות.
אגם: כן, חלקית. קראנו שם כל מיני דברים מעניינים. דרך העיתון הצלחנו להבין. היה ריאיון עם גיורא איילנד שהוא חזה את הדברים לפני כן וגם עודכנו שעידן עמדי נפצע, זה היה כמו דרישת שלום מהבית.
אגם התייחסה למתח הפנימי בעם ישראל ואמרה: "אני מקווה שנשמור את האחדות לא רק במצבים קשים אלא גם אחרי, זה אחד הדברים שימנעו מהדבר הזה לקרות עוד פעם, כשהם יראו אותנו חזקים מהצד"
מראיינת: איך התייחסו אליכם השובים שלכן?
אגם: היו כאלו שהיו איתנו הרבה זמן, אבל אז התחלפו. זה היה מאוד תלוי בתקופה. גם את התייחסו אלינו טוב, היו רבים איתנו על דברים קטנים והעירו לנו.
אגם סיפרה כיצד ידעו לעקוב אחרי הזמנים: בהתחלה היינו עם רומי גונן והיא הייתה צריכה לקחת אנטיביוטיקה, אז נתנו לה שעון שתדע מתי לקח אותו – והוא נשאר אצלינו. בחודשיים האחרונים לקחו אותו, אם לא ידענו אז ניסינו לשאול.
ההתרגשות ערב השחרור
אגם סיפרה על התקופה שלפני שחרורה מהשבי: "בזמן האחרון הבנו שהיו דיבורים על עסקה, אבל לא ידענו אם זה באמת יקרה. התחלנו יום אחד לשמוע יריות באוויר ולא הבנו מה זה, ב-24 בינואר ביקשו מלירי לצלם סרטון. היא הלכה לעשות סרטון ולא ידעתי אם היא יוצאת הביתה, לבסוף היא שוחררה".
אחרי שחרור ארבע חברותיה הוחזקה אגם לבדה. היא סיפרה בראיון: "אמרתי לעצמי שאני כאן לבד, אחרי שנה וחצי. שאלתי את עצמי 'יש הפסקת אש? אני הולכת הביתה?' האמנתי, אבל זה בא בהפתעה שעוד יומיים אני בבית, זה מוזר. חשבתי שזה יקח עוד חודש. שמחתי, אמרתי לשובה שלי שאני 'אחרונה חביבה' והוא הבין עברית. לא ישנתי בלילה מרוב התרגשות. הלבישו אותי ולא הרשו לי לקחת את הדברים שלי. לי וללירי יש מחברות עם ציורים וברכות ליום הולדת ולא נתנו לנו לקחת את זה. לא נתנו לנו לקחת שום דבר", סיפרה.
על בוקר השחרור עצמו סיפרה כי היא הולבשה בחיג'אב מעל לבגדיה בשעה שהועברה למקום בו נמסרה לאנשי הצלב האדום: "עשו לי שעתיים של סיבובים, נתנו לי 'מתנה' וביקשו אצלם סרטונים תודה. באותו רגע לא יכולתי להגיד להם את האמת בפנים, עשיתי מה שיכולתי ולא היה אכפת לי, העיקר שהשתחררתי".
אגם התייחסה למחדל שהוביל לחטיפתה ממוצב נחל עוז ואמרה: "ישבנו עם מי שתיחקר את זה, הוא נחוש להוציא את האמת לאור. יש דברים שאני יודעת ושמעתי ויש דברים גרועים יותר. חשוב שהכול יתוחקר, לא רק בשבילי אלא בשביל מי שנתן את חייו באותו היום וכדי שמי שצריך לשלם על מעשיו – ישלם".
בסוף הריאיון התייחסה לעסקת החטופים שוב ואמרה: "אל תעצרו עד החטוף אחרון! גם החיים"
