איציק שיינר.
אחרי החגים – זמן של בנייה והתחדשות
בימים שלאחר החגים, בתי הכנסת מלאים בהתרגשות. אנשים חוזרים לשגרה עם תחושת התעלות, ורוח רעננה של התחדשות עוברת בקהילות.
הקהילה חיה, נושמת, רוצה להתקדם.
אבל עולה השאלה הגדולה:
האם זה בכלל אפשרי?
האם בעידן כזה, עם עלויות בנייה עצומות, קהילה ממוצעת עדיין יכולה לבנות בית כנסת חדש – או שזה חלום רחוק?
יצאנו לבדוק – מה קורה באמת בקהילות
שוחחנו עם גבאים וראשי קהילות שעברו את המסע הזה, וכולם אמרו דבר דומה:
הבנייה לא רק הקימה מבנה, אלא הקימה את הקהילה.
“זה לא עוד קירות ותקרה,” סיפר אחד מהם, “זה חיבר אותנו.
פתאום נהיינו משפחה אחת. אנשים התחילו להרגיש שייכות, אחריות, התרגשות.”
לשם הבנת העומק שבתחום
פגשנו את האיש שמאחורי המהפכה פרי לייבוביץ’. ימים ספורים אחרי סיום אחד הקמפיינים הגדולים והמצליחים בישראל בשנה האחרונה –
הקמפיין לבניית המוסדות של כבוד הרב הינוקא שליט"א,
שבו גויס סכום עתק למען פעילות הקודש של הרב.
האווירה סביבו הייתה של ניצחון, אבל גם של עומק.
כשישבנו איתו, הוא לא דיבר על סכומים – אלא במה שהכסף פועל.
"אין גבאי אחד שלא אמר לי שזה הקפיץ את הקהילה שלו עשרות מונים"
“לא כמה אפשר להוציא – כמה אפשר לחבר”
“ההצלחה האמיתית,” אומר לייבוביץ’, “לא מתחילה בכיס – אלא בלב.
אנחנו לא שואלים כמה אפשר להוציא מאדם, אלא כמה אפשר לחבר אותו.
המטרה שלי היא לא שהגבאי יבנה את בית הכנסת – אלא שהקהילה כולה תבנה אותו.
כשאדם מרגיש שזה שלו, כשהוא מרגיש שייך – הכול נפתח.”
לדבריו, הסוד הוא בשינוי התודעתי.
“הכיס לא נפתח כשרואים תוכניות בנייה,” הוא אומר.
“הכיס נפתח כשרואים חזון. כשרואים בדמיון איך תיראה הקהילה כשהיה לה בית כנסת משלה.”
שבירת חסמים – מנטלית, רגשית וקהילתית
בליווי של משרד לייבוביץ’ מתרחשת לא רק התארגנות כלכלית, אלא מהפכה מנטלית.
“אנחנו שוברים את המחסום של ‘אנחנו לא מסוגלים’,” הוא מסביר.
“אנשים באים בתחושת פחד – ‘איך נגייס? ממי נבקש?’ –
אבל אחרי תהליך עמוק של אימון, חיבור והעצמה, הם מגלים שהם כן יכולים. תוך ידיעה ברורה הם לא מגייסים תרומות. הם לא שנוררים אלא מציעים שותפות בהשקעה הכי טובה שיש בניית בית לה'
אם חלילה הגבאי או הקהילה מרגישים שהם שנוררים, ובזהות האישית שלהם אם רחוקים מזה. יהיה להם מאוד קשה לגייס. והאבסורד הגדול שזה פשוט לא נכון. הקהילה בונה לעצמה. ובחיבור נכון כל חבר קהילה יכול לגייס עוד המון שותפים מקרב המשפחה, מכרים חברים וכו
והדבר היפה הוא שזה לא נגמר שם.
הרבה חברי קהילה מספרים שהחוויה הזו משנה להם את הגישה גם בבית, בעבודה, בזוגיות.
הם למדו לבקש, לחלום, להאמין. הם למדו שהם מסוגלים.”
שיטות גיוס חדשניות – ותוצאות חסרות תקדים
המודל של לייבוביץ’ משלב שיטות גיוס חדשניות, מבוססות ניסיון אמיתי בשטח, שמביאות תוצאות מפתיעות.
הנה לדוגמא
קהילת חסדי אבות חריש – 30 משפחות בלבד, גייסו 3.5 מיליון שקל, מתוכם מעל 70% מחוץ לקהילה.
חסידות סלונים קריית גת – 140 משפחות, גייסו 9 מיליון שקל.
בתולדות אהרן קריית הרמ"א – בית שמש – 140 משפחות, 8 מיליון שקל.
קהילת בני תורה לבני התורה התימנים ברמה ד' בית שמש המונה 40 משפחות בלבד, גייסה 2.1 מיליון שקל, כש־46% מהכסף הגיע מחוץ לקהילה.
“זה קורה,” אומר לייבוביץ’,
“כי אנחנו המשרד היחיד בארץ שיודע להביא כסף מבחוץ.
אנחנו לא רק מנהלים קמפיין – אנחנו יוצרים מסע אמיתי של חיבור.”
אברך שחשב שיגייס אלף – גייס מאתיים אלף
באחת הקהילות בבית שמש היה אברך שחשב שהוא לא מתאים לגיוס.
“הוא אמר לי: ‘אני ביישן, אין לי את זה’.
עשינו איתו תהליך עמוק אם הדרכה פרקטית אמיתית , עזרנו לו להבין שהוא לא מבקש – הוא נותן אפשרות להשתתף.
הוא פנה למשפחה שלו, סיפר על החלום של בית הכנסת – וגייס מעל 200 אלף שקל.
כשקהילה רואה דבר כזה, היא מקבלת אמונה שזה אפשרי.”
חיסכון, קדושה ואחריות
לייבוביץ’ שם דגש חזק על התנהלות אחראית ושקופה.
“זה כסף של הקדש,” הוא מדגיש. “יש לנו חובה להוציא רק מה שצריך.
אנחנו רואים בזה לא רק אחריות כלכלית – אלא אחריות רוחנית.
זו קדושה.”
כשקהילה בונה – היא נבנית בעצמה
בסוף השיחה, הוא עוצר לרגע ואומר בשקט:
> “אנחנו לא בונים רק בית כנסת. אנחנו בונים קהילה.
אנחנו בונים אמונה.
כשקהילה בונה את הבית שלה, היא מגלה את עצמה מחדש –
וזו התרגשות שאי אפשר להסביר במילים.”
וברגע הזה מבינים –
שבניית בית כנסת, גם בעידן של יוקר המחיה, היא לא סיפור של כסף.
זו אמירה של אמונה.
אמונה שכשיש לבבות שמחוברים – גם האבנים נבנות מעצמן.
