בכ"ה תשרי (17 באוקטובר) פתח פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) את מרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) בישראל, בעיר קרית גת. חמשה ימים לאחר שגובשה תכנית בינלאומית לסיום המלחמה בעזה, הוגדר המרכז כמוקד הרשמי האחראי על הפסקת האש, הייצוב ההומניטרי ושיקום הרצועה.
במקביל, צה"ל הקים מפקדה ייעודית במרכז החדש בקרית גת, במטרה לפקח על האינטרס הישראלי בתהליך התכנון, התיאום והשיקום בפועל. מי שמוביל את המפקדה – מפקד הגיס המטכ"לי, אלוף יקי דולף. במפקדה נפתחו למעלה מ-100 תקני קבע לאיוש ארוך טווח, בנוסף לעשרות חיילי חובה מכל הזרועות והאגפים – אמ"ן, אגף תכנון, פיקוד דרום, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, דין בינלאומי, חיל ים, חיל אוויר ומתפ"ש. בנוסף פועל חמ"ל מבצעי 24/7.
קומה לישראל, קומה לאמריקאים – וביניהם הקומה הבינלאומית
המרכז ממוקם במבנה גדול בקריית גת, שהוסב תוך ימים ספורים ממחסן למפקדה משותפת. החלוקה: בקומה הראשונה – מפקדה צה"לית סגורה ומסווגת; בקומה השלישית – מפקדת סנטקום, גם היא סגורה לגמרי אפילו לישראלים; בקומה השנייה – האמצעית – הזירה המשותפת, שם יושבים כיום נציגים מכ-25 מדינות וכ-25 ארגונים בינלאומיים, בהם האו"ם.
המדינות הנוכחות במרכז: מצרים, ירדן, בחריין, איחוד האמירויות, צרפת, בלגיה, אנגליה, איטליה, הונגריה, קפריסין והאיחוד האירופי. טורקיה, סעודיה וקטר אינן נוכחות, לפי החלטת הדרג המדיני בירושלים. המדיניות הישראלית מחייבת גם את האמריקאים: מדינה שלא מקבלת אישור – לא נכנסת.
הכוחות האמריקאים אינם צפויים להיכנס לעזה. תפקידם הוא תיאום לוגיסטי, ביטחוני ומדיני מול שותפים בינלאומיים, כדי לייצר רצף סיוע ופיקוח אזרחי-ביטחוני על השטח.
מתחילים לבנות את עזה מחדש: 6 קבוצות תכנון
לפי ההסכמים, המעבר לשלב הבא יקרה רק לאחר החזרת כלל החטופים. כל עוד חטוף אחד נותר בעזה, מדובר בשלב תכנון. נכון להיום (שישי) בעזה מוחזקת עדיין גופתו של לוחם היס"מ רן גואילי הי"ד, וישראל מונעת את קידום שלב ב' ברצועה.
במפקדת התיאום לעזה מושקעים מאמצי על בתכנון ופיתוח רעיונות לשיקום הרצועה, פירוזה מנשק ומחבלים, ובנייתה באופן שלא יאפשר עוד הימצאות איום ביטחוני על גבולה של ישראל. המערכת משקיעה מאות אנשי מקצוע המחולקים לצוותי עבודה, שלכל אחד מהם אחריות לתחום עתידי מלא בעזה:
1. הנדסה ותשתיות – פינוי מוקשים ונפלים, שיקום תשתיות אזרחיות עתידיות, והכשרה הנדסית לקראת בנייה מחדש.
2. מודיעין – הזנת המערכת במידע על האויב, היכרות עם החמאס ומנגנוני תכנון עתידיים. רוב המידע מגיע מישראל ומועבר לשותפים הבינלאומיים.
3. סיוע הומניטרי והפצה – תכנון חלוקת הסיוע בתוך עזה באופן שלא יגיע לחמאס. ישראל ממשיכה לבצע בידוק ובקרה, והאמריקאים מנהלים את המימון מול מדינות העולם. מבחינת ישראל, העובדה שהאמריקאים מנהלים כעת את הסיוע מול השותפים הבינלאומיים מסייעת לכך שעלויות הסיוע אינן משולמות עוד מכספי משלם המסים הישראלי. בניגוד לתחזיות, מערך הסיוע ההומניטרי לא השתנה לאחר הפעלת המרכז – האמריקאים בחנו את תפקוד המערך וקבעו כי המתפ"ש עושים את העבודה בצורה טובה.
4. שלטון אזרחי (מכונה: "קבוצת תקווה") – תכנון מערכת הבריאות, החינוך, הבנקאות, בחירות עתידיות ושירותים אזרחיים. בין היועצים: פסיכולוגים, אנשי חינוך, מומחי כלכלה. במסגרת התכנון של עולם הבנקאות בעזה, נבחן בימים אלה שימוש בארנקים דיגיטליים – צעד חדשני שיעניק שליטה כמעט מלאה על העברות כספים ומניעת מימון טרור. המטרה – לייצר חברה אזרחית שאינה תלויה בחמאס.
5. ביטחון ושיטור בעזה – בנייה של כוחות שיטור מקומיים שאינם קשורים לחמאס או לרשות הפלסטינית, תחת פיקוח בינלאומי. טרם החלו הכשרות, אך קיימות תכניות מבוססות לאבטחת שיירות סיוע וקביעת יכולות ומטרות המשטרה המקומית.
6. היערכות לכוח ייצוב בינלאומי (ISF) – תכנון פריסת כוח רב-לאומי שישב בבסיסים בתוך עזה. התכנון כולל מתקני לוגיסטיקה בישראל ובמצרים, מערכות קשר מאובטחות למניעת ירי בין כוחות, ותיאום מלא עם צה"ל. כוח הייצוב הרב-לאומי יישב בבסיסים בתוך רצועת עזה ולא יפעל על בסיס גיחות.
לצד הבסיסים בעזה, יוקמו בסיסים בישראל או במצרים לטובת אחסון ציוד לוגיסטי עודף. צבא ארה"ב כבר מחזיק בבסיסים בשטח מצרים כחלק מכוח שמירת השלום בין המדינות, וייתכן כי חלק מהכוח הבינלאומי ישתמש בהם או בשטחים בתוך בסיסי צה"ל.
ביטחון ישראלי כעיקרון יסוד
בכל התכניות, מהחינוך ועד הבנקאות, ההנחה המרכזית נשארת: פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה מתשתיות טרור הוא תנאי-על. ללא שינוי מבני אמיתי – אין שיקום.
לכן, גם בניית תשתיות אזרחיות מותנית בבקרה ביטחונית: בתי ספר לא ייבנו אם ילמד בהם חינוך ג'יהאדיסטי; בתי חולים לא יוקמו מעל מנהרות; מערכות בנקאיות ייבנו באופן שימנע מימון טרור.
במפקדה של צה"ל מנהלים שיח במגוון נושאים, לעיתים בארבע עיניים בין קצינים בכירים. מתבצעת בחינה והתאמה של אמצעי תקשורת רציפה בין כוח הייצוב הבינלאומי שצפוי להגיע לעזה ובין כוחות פיקוד דרום של צה"ל, למניעת ירי שוגה.
"אופטימיות בפקודה"
אלוף יקי דולף אמר: "משימת המפקדה היא מימוש ההסכם בהתאם להנחיית הדרג המדיני תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים הישראליים. כבר בשבועות האחרונים אנו רואים שיתוף פעולה איכותי עם השותפים שלנו". דולף הוסיף כי המפקדה כבר מתכוננת במרץ למעבר מהיר משלב א' לשלב ב', "כאשר צורכי הביטחון הישראלים מהווים אבן יסוד לכל תכנית עתידית".
גורם צבאי התייחס לסיכויי ההצלחה של התכניות: "נהיה אופטימיים, מקסימום זה יעבוד, ואם זה לא יעבוד, בסוף נישאר במה שאנחנו כבר יודעים. את עזה כפי שכבר הכרנו, אנחנו מכירים. אם נצליח, יש לנו רק מה להרוויח".
בצה"ל רואים בהפעלת מרכז התיאום העלאת מדרגה במערכת היחסים עם ארה"ב. הקשר מתבצע ישירות ומתחזק מהנוכחות הצמודה. "זה שותף שלא היה לישראל כמותו. אנחנו עושים איתם תרגילים שאפשרו הרבה ממה שחווינו במלחמה", אומר גורם צבאי.
בצה"ל מגדירים את התהליך כהזדמנות: לא רק לשיקום בעזה, אלא לשינוי דפוסי התיאום הבינלאומי מול ישראל. לראשונה, גורמים בינלאומיים שתקפו את ישראל בעבר משתתפים בבנייה של פתרונות – תחת אחריות משותפת.
פרשת ההאזנות הנטענות
נוכחות גורמים מדינתיים רבים בבניין אחד יוצרת מורכבות ומתח. העיתון הבריטי "הגארדיאן" דיווח כי גורמים ישראלים מקיימים מעקב והקלטות נרחבות אחר כוחות צבא ארה"ב במרכז התיאום. הדיווח שעורר סערה גרם לגנרל פטריק פרנק לזמן מפקד מצה"ל לפגישה דחופה ולהורות: "ההקלטות חייבות להיפסק". נציגי מדינות נוספות הנוכחות בקומת הביניים הונחו להימנע משיתוף מידע רגיש בשל החשש שהמידע "ינוצל על ידי ישראל".
דובר צה"ל הגיב: "הצבא מתעד ומסכם פגישות בהן הוא משתתף באמצעות פרוטוקולים, כפי שכל ארגון מקצועי עושה באופן שקוף ומוסכם". את הטענה שהוא אוסף מודיעין על שותפיו הגדיר דובר צה"ל כ"אבסורדית". גם גורם אמריקני הכחיש בשיחה עם אל-ג'זירה את הדיווח של "הגארדיאן".
קודם כל צריך לפרז את עזה מנשק ולהשמיד את חמאס. אחר כך לדבר על שיקום עזה (אם בכלל).
אלה שעושים עכשיו תוכניות, הם נותנים עדיפות ראשונה לשיקום הרצועה, לבנות אותה מחדש ולסייע לתושבים הערבים.
הם ידאגו לפרק את חמאס כמו שדאגו לפרק את חיזבאללה. כלומר: לא דאגו ולא ידאגו.
מקבלים משכורות עתק ועושים רק רע.
חמוד