תחקיר מקיף שפורסם במגזין האמריקני The Atlantic שופך אור על השעות והימים האחרונים של שלטון בשאר אל-אסד, מי שעמד בראש סוריה במשך קרוב לרבע מאה והוביל אותה לאחת התקופות האפלות בתולדותיה.
על פי התחקיר, בליל 7 בדצמבר 2024, כאשר כוחות המורדים כבר התקרבו לדמשק ואיום ממשי ריחף מעל הארמון הנשיאותי, בחר אסד להציג חזות רגועה. הוא הרגיע את סביבתו הקרובה, הבטיח שהמצב בשליטה ואף רמז על ניצחון מתקרב. במקביל, המשטר המשיך לפרסם הודעות רשמיות שלפיהן הנשיא ממלא כרגיל את תפקידו.
אלא שמאחורי הקלעים התרחשה דרמה שונה לחלוטין. שעות ספורות לאחר מכן, וללא עדכון של מרבית אנשיו, נמלט אסד מהמדינה במטוס רוסי. מקורבים רבים, שהאמינו לדיווחים הרשמיים, נותרו מאחור – ונאלצו להימלט על חייהם כאשר יריות שמחה של המורדים נשמעו ברחובות הבירה.
לפי עדויות שהובאו בתחקיר, הבריחה נתפסה בקרב תומכיו כבגידה של ממש. נאמנויות ארוכות שנים התפוררו בן רגע, והזעם כלפי הנשיא הנמלט הלך וגבר. עיתונאים ואנשי משטר לשעבר צוטטו כמי שטענו כי כיום כמעט לא נותר מי שמאמין באסד – אפילו לא בתוך משפחתו הקרובה.
עוד עולה מהפרסום כי נפילת המשטר לא נבעה רק מהיחלשות בעלי בריתו, רוסיה ואיראן, אלא בעיקר מדמותו של אסד עצמו: שליט מנותק, יהיר, שסירב שוב ושוב לפשרות ולהזדמנויות שנועדו להציל את שלטונו. מדינות ערב, גורמים בינלאומיים ואף ממשל ארצות הברית הציעו לאורך השנים סיוע, הסרת סנקציות ונתיבי חזרה ללגיטימציה אזורית – אך אסד בחר להתעלם.
בזמן שהמדינה שקעה בעוני, רעב וסנקציות, מתאר התחקיר כיצד משפחת אסד צברה הון עתק, בין היתר מסחר בסמים. המטבע הסורי קרס, חיילים ואזרחים חיו על שכר זעום, ואפילו בני העדה העלווית – בסיס כוחו של המשטר – החלו לאבד סבלנות.
בשבועות האחרונים לשלטונו, כאשר הערים נפלו בזו אחר זו והצבא התפורר, גם בעלי בריתו הקרובים החלו להתרחק. בלילה האחרון, מספר התחקיר, אסד עוד הבטיח לאנשיו שהכול בשליטה. אך בשעות הקטנות של הלילה ניתנה הפקודה לארוז – והרוסים כבר המתינו בחוץ.
כך, ללא נאום פרידה וללא אחריות לגורל עמו, הסתיים שלטון שנשען על פחד, אלימות ודיכוי – בבריחה חפוזה אל הלא נודע, כשהמדינה שהוא הותיר מאחוריו חרבה ומדממת.





















כן יאבדו כל אויביך ד'!