מאז כניסת הפסקת האש לתוקף פועל פיקוד הצפון בשלושה מעגלים מבצעיים מקבילים בלבנון, תוך שמירה על עצימות גבוהה ועקבית – ובמקביל מתכונן לתרחיש של מערכה רחבה אם תפרוץ מלחמה עם איראן.
שלושה מעגלים, פעילות יומיומית
המעגל הראשון הוא תקיפות אוויריות ופעילות קרקעית הננקטות מספר פעמים בשבוע, המכוונות נגד מחסני נשק, סדנאות ייצור, מפקדות ותשתיות צבאיות של חיזבאללה ושל ארגוני טרור נוספים – ביניהם חמאס וג'יהאד אסלאמי. עד כה חוסלו למעלה מ-430 מחבלים. בין הפעולות הבולטות שבוצעו לאחרונה: חיסול פעילי חמאס במפקדה באזור צידון, ותקיפת פעילי ג'א"פ שחוסלו בדרכם מדמשק לביירות.
המעגל השני הוא פעילות לילית שוטפת במרחב האבטחה – רצועת שטח בתוך לבנון בה מחזיק צה"ל חמישה מוצבים מול יישובי מרגליות, אביבים, מטולה, שלומי וזרעית. בכל לילה כמעט נהרסות תשתיות שעלולות לשמש כנקודות זינוק לחדירה, ומתבצעות סריקות מתמשכות לאיתור מאגרי נשק חבויים בשטחים מיוערים וסבוכים – עבודה סיזיפית שממשיכה ומניבה ממצאים גם היום.
המעגל השלישי הוא סיכול ממוקד של דמויות מפתח בארגון – תחום שבו נרשמת פעילות ענפה, כפי שיפורט בהמשך.
כלל הפעולות מתואמות עם מנגנון אמריקני בהובלת גנרל בעל שלושה כוכבים שמושבו בביירות, ונציגיו פועלים גם בפיקוד הצפון. תפקידו לתווך בין צה"ל לבין צבא לבנון – שכן ישראל ולבנון אינן מקיימות כל קשר ישיר ביניהן.
תשתית אסטרטגית עמוסת אמל"ח של חיזבאללה שנתפסה במהלך מבצע "חיצי הצפון".
לבנון מגנה בפה מלא, ומודה בלב
ממשלת לבנון מגנה את הפעילות הישראלית בטענה שהיא מעכבת את פירוק חיזבאללה ומפרת את ריבונות המדינה. אולם בשטח המצב מורכב הרבה יותר: לצבא הלבנוני אין יכולות מודיעיניות ומבצעיות לתקוף את התשתיות שצה"ל מפרק – וכך, בפועל, הפעילות הישראלית מקדמת בדיוק את מה שלבנון מכריזה שהיא רוצה: פירוק חיזבאללה.
מבצע "מגן המולדת" – תוכנית לבנונית בת חמישה שלבים לפירוק ארגון הטרור – מתקדם לאט ביותר. לבנון רחוקה מסיום השלב הראשון בדרום הליטני, בשל קשיים בכניסה לשטחים פרטיים ובנויים, חשש ממטענים שכבר גבו חיי לוחמים לבנוניים, ובעיה עמוקה יותר: תיאום הדוק בין קצינים בצבא הלבנוני לאנשי חיזבאללה.
ה"ראבט" – החוט המקשר בין תושבי הכפרים לטרור
הביטוי המובהק ביותר לחדירת חיזבאללה לתוך החברה הלבנונית ולצבא לבנון הוא דמות ה"ראבט" – המקשר. בכל כפר בדרום לבנון פועל "ראבט" שמחזיק כוח, שליטה והשפעה רחבה על חיי היום-יום. תפקידו לתאם השתלטות על נכסים פרטיים, לשכור בתים ומבנים לצורכי טרור, ולהתאים כל נכס לייעודו הצבאי – מהסתרת נשק ועד פריסת תשתיות מבצעיות. הוא מעודכן בכל פרט רגיש: פריסת לוחמים, מיקומי אמל"ח ותנועת יחידות.
שיטת ההחדרה שלו לחברה האזרחית פשוטה ויעילה: תרומות, פיצויים, סיוע רפואי וכספי צדקה יוצרים תלות ומחויבות. מי שמקבל עזרה מבין שבבוא היום יידרש להחזיר "טובה" – אחסון ארגזים, העברת מידע, או שימוש זמני בנכס. כך הופך האזרח לחלק ממערך הטרור, ולעתים גם לקורבן כאשר ביתו מסומן כיעד ומופצץ.
דוגמה בולטת אירעה לפני כחודשיים בכפר יאנוח: צה"ל העביר מידע מודיעיני לצבא לבנון על מחסן נשק. כשקציני הצבא הלבנוני הגיעו למקום, "ראבט" בשם אבו עלי סלאמה עיכב אותם – הוא ארגן הפגנת נשים מחוץ למבנה, קבע עם הקצינים שיעזבו, ובינתיים הוציאו אנשיו ארגזים חשודים. זמן קצר לאחר מכן חוסל סלאמה.
האירוע חיזק הבנה שכבר הבשילה בפיקוד: ה"ראבטים" הם חוליה קריטית המחברת בין חיי הכפר לתשתיות הטרור. בחודשים האחרונים חוסלו עשרה מהם. מעניין לציין שבתחילת מבצע "חיצי צפון" באוקטובר 2024, נרשמה תופעה חריגה: חלק ניכר מה"ראבטים" נטשו את הכפרים ונסו צפונה – אותם גורמים שבנו את אחיזת חיזבאללה היו הראשונים להיעלם, ולאחר הפסקת האש חזרו ושבו לפעילות.
מצבו של חיזבאללה: קשה אך יציב
המלחמה השאירה את חיזבאללה מוחלש משמעותית – אך לא מנוטרל. שתי יכולותיו המרכזיות נפגעו קשות: תוכנית כיבוש הגליל – שלפני המלחמה כללה למעלה מאלף מחבלים מכוח רדואן מאומנים ומוכנים לפשיטה, כיבוש ורצח אזרחים לאורך הגבול – נשברה כמעט לחלוטין. כמו כן נגרעו כ-80% מיכולות האש של הארגון בתחומי הרקטות והטילים ארוכי הטווח.
עם זאת, ה-20% הנותרים אינם זניחים: הארגון שומר על עתודה של כמה אלפי רקטות, כטב"מים וטילים ארוכי טווח – מספיק כדי להציק לישראל בצורה משמעותית. בזמן מבצע "חיצי הצפון" בו פעל צה"ל בתוך כפרי המגע בשטח לבנון, חיזבאללה כמעט ולא פעל כצבא. אולם בפעמים שניסה לבצע מתקפות משולבות על הכוחות שלחמו בשטח, מדובר היה באירועים מאוד מאתגרים ומורכבים עבור הצבא.
הוא הצליח להסב אבידות כבדות תוך שהוא עושה שימוש בנשק מתקדם ואיכותי בו החזיק בכמויות עצומות. הסיבה המרכזית לכך שבחסדי שמיים לא נחשפנו למתקפות רבות של חיזבאללה בצורה מאורגנת על כוחות הקרקע שפעלו בלבנון, נעוצה בפעולות הכנה מקדימות שבוצעו במשך חודשים בתוך שטח לבנון מתחת לאף של חיזבאללה. לוחמי יחידות מיוחדות פשטו על יעדים אסטרטגיים, רוקנו אותם מתחמושת ואף פוצצו וחיבלו בתשתיות רבות שנועדו לשמש את חיזבאללה בדיוק לתרחיש של פלישת צה"ל לשטח לבנון.
בימים אלה הארגון נמצא בתהליך שיקום ממושך: מאז תום הלחימה הוא עסק בלמידה, ביצע חקירות פנימיות לאיתור מרגלים, ערך סבב מינויים לתפקידים בכירים – ונאלץ להתמודד עם חיסול הרמטכ"ל החדש שלו, עלי טבטבאי, לפני כחודש וחצי בלבד.
ציר האספקה הראשי נחסם – אך הארגון מסתגל
ציר ההברחות הלוגיסטי דרך סוריה קרס עם נפילת משטר אסד, וצבא סוריה החדש תופס לא פעם ניסיונות הברחה. במקביל הבהירה ישראל ללבנון שטיסות ישירות מאיראן לביירות יובילו לתקיפת שדה התעופה – ואיום זה אפקטיבי. פקידים איראנים הנוסעים לביירות עושים זאת דרך עצירות ביניים בעיראק ובמדינות אחרות, לא ישירות. גם העברות כספים הפכו מורכבות יותר, אך איראן – למרות מצבה הכלכלי הקשה – ממשיכה לממן את הארגון, ולפי הערכות העבירה לו כמיליארד דולר בשנה האחרונה.
בתגובה לחסימת ציר האספקה, עבר חיזבאללה לייצור עצמי מקומי, בדגש על כטב"מים ורחפנים – מוצרים שניתן להרכיב בלבנון לאחר ייבוא חלקים. אך גם זה נתקל בפעילות ישראלית: לפני כשנה הותקפו מפעל ייצור כטב"מים ומחסנים בלב ביירות – וכך בכל פעם שהמודיעין חושף התארגנות חדשה, התקיפה יוצאת לדרך.
נכון להיום נמנע חיזבאללה מתגובה לפעילות הישראלית – ככל הנראה מתוך הבנה שכל עימות ישיר יוביל לפגיעה שתמנע את שיקומו.
הדילמה הגדולה של חיזבאללה: להצטרף לאיראן או לא?
ההערכה המחמירה בפיקוד הצפון היא שאם תפרוץ מערכה ישראלית מול איראן, חיזבאללה יצטרף – בשל מחויבותו הדתית, האידיאולוגית והכלכלית לטהרן. אולם הדבר אינו ודאי, זאת למרות שכל מטרת הארגון ותכלית מימונו ע"י איראן, נועד בדיוק למטרה זו, לתקוף את ישראל ולהגן על איראן.
הארגון נמצא בדילמה פנימית כבדה: הצטרפות למלחמה עשויה להוביל לפגיעה אנושה ביכולותיו, ולעורר גל שנאה נוסף מצד תושבי לבנון שיספגו את התוצאות. בעבר, במהלך מבצע "עם כלביא" – מלחמת 12 הימים שבה הפציצה ישראל את מתקני הגרעין האיראניים – בחר חיזבאללה שלא להצטרף. אנשיו הסתפקו בהפגנת הזדהות מול שגרירות איראן והבהירו: "זו מלחמה של איראן, והיא חזקה מספיק מול ישראל."
על מנת לצמצם את הסיכון, ישראל העבירה ללבנון מסר תקיף: אם חיזבאללה יתערב – מתקנים אזרחיים בלבנון יהיו על הכוונת. צה"ל נערך לשני התרחישים כאחד – הן בתוכניות הגנתיות והן בתוכניות התקפיות.
סוריה: עליונות אווירית ויחס חשדני
עם נפילת משטר אסד פתח צה"ל במבצע "חצי הבשן": תוך 48 שעות הושמדו יכולות הצבא הסורי לשעבר – ספינות חיל הים, מטוסי קרב, מערכות הגנה אווירית ונשק אסטרטגי. כוחות קרקעיים נכנסו לסוריה וכבשו רצועת חיץ ברמת הגולן, תוך הבנה שהסכם הפרדת הכוחות שנחתם לאחר מלחמת יום הכיפורים אינו תקף עוד.
אחד ההישגים הבולטים: חיל האוויר הישראלי שומר על חופש פעולה מלא בשמי סוריה – ובין היתר מאפשר מסדרון פתוח לתקיפה באיראן. זאת למרות נסיגת הכוחות האמריקניים מהבסיסים בסוריה וכניעת הכורדים, שהיו בעלי בריתם. הכניסה הטורקית לסוריה מעסיקה את גורמי המקצוע בישראל, אך אינה מאיימת עדיין על חופש הפעולה – בין היתר כי א-שרע עצמו שואף להוציא מהמדינה גורמים זרים ולא ברור שיעניק לארדואן את שאיפתו להקים בסיסים משמעותיים בגבול ישראל.
א-שרע: מחבל בחליפה
לגבי נשיא סוריה החדש אחמד א-שרע, ישראל נוקטת חשדנות מובהקת. חרף הצגתו הציבורית כמנהיג מתון, ישראל אינה שוכחת את מוצאו מאל-קאעידה ועברו כמפקד מיליציה ג'יהאדיסטית. בניגוד לחיבוק היחסי שזוכה לו א-שרע בוושינגטון, אין התקדמות ממשית בשיחות בין ישראל לסוריה.
א-שרע עצמו ממשיך לבסס את שלטונו בכל רחבי המדינה. לאחר שהזעם על הטבח בעלאווים באזור החוף לימד אותו לקח, שינה טקטיקה מול הכורדים: במקום לחימה ישירה, פנה לשבטים הבדואיים שחיו תחת שלטון כורדי ושכנע אותם למרוד. הכורדים מצאו עצמם מותקפים מבית ומחוץ, נסוגו מעבר לנהר הפרת ופוצצו את הגשרים – אך גם שם ממתינים להם כוחות עוינים. הקרבות הסתיימו בכניעה משפילה ובהסכם לשילוב הכורדים החמושים בצבא הסורי החדש.
על רקע זה, העביר הפיקוד המרכז האמריקני כ-6,000 אסירי דאע"ש שהוחזקו על ידי הכורדים אל מתקני כליאה בעיראק – פעולה שארה"ב הגדירה כהכרחית בשל שינוי מאזן הכוחות בשטח.
לאור כל זאת, הפעילות הצבאית הישראלית בצפון ממשיכה להתנהל תוך מיקוד בשטח אבל העיניים של פיקוד הצפון נשואות גם אל האופק האיראני.
