ועדת המשנה להשכלה גבוהה של הכנסת קיימה היום (שלישי) את דיונה הראשון, שעסק בהתאמת מערכת ההשכלה הגבוהה לשוק התעסוקה המשתנה ובאתגרים העתידיים של האקדמיה בישראל. במהלך הדיון הוצגו נתונים המעידים על פער משמעותי בין ישראל לאיראן בהיקף הכשרת מהנדסים ומדענים.
לפי הנתונים שהוצגו, באיראן מוכשרים מדי שנה כ-234 אלף מהנדסים, לעומת כ-70,000 בלבד בישראל – פער של פי ארבעה. גם בתחום הפרסומים המדעיים קיים פער ניכר: כ-71,900 פרסומים מדעיים בשנה באיראן לעומת כ-22,700 בישראל.
בשנת הלימודים הנוכחית לומדים 336,346 סטודנטים ב-57 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, מחציתם במכללות ומחציתם באוניברסיטאות. יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' עמי מויאל, ציין כי נרשמה עלייה של כ-18% במספר הסטודנטים שמתחילים לימודי הנדסה, ולמעלה מרבע במקצועות ה-STEM – נתונים שהוגדרו על ידו כשיא היסטורי. עם זאת הדגיש כי האחריות להכשרת מדענים ומהנדסים איכותיים מוטלת על מערכת ההשכלה הגבוהה.
נשיאת המרכז האקדמי הרב תחומי, פרופ' אריאלה גורדון, התייחסה לשינויים שמביאה עמה הבינה המלאכותית וציינה כי על המוסדות להעניק לסטודנטים כלים מקצועיים עדכניים שיתאימו לדרישות השוק. לדבריה, תפקידה של ההשכלה הגבוהה הוא לא רק מחקרי אלא גם הכשרה מעשית והענקת הזדמנות שווה.
מנגד, ד"ר דור גלבוע, יו"ר המועצה המתאמת של ארגון הסגל הזוטר, הזהיר מפני "ריצה עיוורת" אחר תחום הבינה המלאכותית ומפני מעבר מואץ ללימודים מקוונים מטעמי חיסכון תקציבי. לדבריו, מהלכים כאלה עלולים לפגוע בחוויית הסטודנטים ובאיכות ההוראה.
ח"כ נעמה לזימי התריעה מפני בריחת מוחות, וציינה כי בשנת 2023 נרשם שיא שלילי במספר האקדמאים והרופאים שעזבו את ישראל לעומת אלה שחזרו. לדבריה, 949 רופאים עזבו, ושלושה רבעים מהעוזבים הם בני פחות מ-40. לזימי הזהירה כי המגמה עלולה להתרחב גם לתחומים נוספים ולהשפיע על עתיד המחקר והמערכת הציבורית בישראל.
ח"כ סמיר בן סעיד העלה את מצב ההשכלה בחברה הבדואית והערבית, וציין קשיים בנגישות, בתנאי הקבלה ובמחסור במסגרות מתאימות, בעיקר עבור צעירות בחברה הבדואית. לדבריו, לצד זאת קיימת אבטלה רחבה בקרב מורים ואנשי מקצוע רפואיים בחברה הערבית, מה שמעיד על פער בין הכשרה לתעסוקה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים, סיון קורן, הצביע על פער תפיסתי בין האקדמיה לסטודנטים: בעוד המוסדות רואים עצמם בראש ובראשונה כגופים מחקריים, רבים מהסטודנטים מגיעים מתוך מטרה לרכוש מקצוע. עוד הוסיף כי נוכח האפשרות להסלמה ביטחונית, פועלים בארגון לגיבוש תוכנית חירום אחידה שתעניק לסטודנטים ודאות במקרה של שיבוש בלימודים.
הדיון הסתיים בהסכמה רחבה על הצורך בצמצום פערים ובהתאמת מערכת ההשכלה הגבוהה למציאות משתנה – הן בזירה הבינלאומית והן בשוק העבודה המקומי.
אנשים שבקושי סיימו בגרות מדברים על "השכלה".
ההשוואה מול אירן מגוחכת – כמה אוכלוסיה יש באירן?..
ואליבא דשיטתם, כולם צריכים להיות רק בצבא ואסור לעודד משהו שונה (רוב או חלק גדול מהסטודנטים לא משתלבים בכלכלה במקצועות בהם הם התמחו).