החל מסיום מבצע "עם כלביא" בחודש סיון בשנה שעברה, החלו האיראנים לתחקר, לשפר ולייעל את כל מערכות המודיעין וההגנה שלהם. הם הבינו שהם נתפסו לא מוכנים, לא העריכו נכון את הכוונות ואת היכולות של ישראל כשהבהירה שלא תאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני.
הנחת העבודה באיראן הייתה שישראל תנסה להפתיע פעם נוספת ולהכות עוד במשטר האייתוללות. לאור ההיערכות ותגבור הכוחות של ארה"ב באזור, ובעקבות הכישלון הצורב במניעת התקיפה במבצע "עם כלביא", שקלו האיראנים כמה פעמים לצאת למתקפת מנע כנגד ישראל וארה"ב, הדבר כמובן נקלט במודיעין הישראלי וכמעט הוביל את צה"ל לבצע מתקפת סיכול נגד המתקפה האיראנית.
כל אזרח בישראל זוכר את הימים המתוחים שלפני המלחמה, הדריכות בישראל ובאיראן שברה שיאים, ולמרות זאת, בסייעתא דשמיא מופלאה, צה"ל הצליח ביצירת הפתעה במכת הפתיחה וגרם לפגיעה משמעותית במשטר האיראני וביכולותיו.
מורכבות הסיקור של מבצע "שאגת הארי"
הסיקור של המלחמה הזו מורכב. בשונה ממבצע "עם כלביא" בו התמודדה ישראל ישירות מול איראן ללא גורם שלישי, מצופה היה שבישראל יסקרו בצורה התואמת את דיווחי צה"ל ולא יעניקו משקל רב לדיווחים שהתפרסמו באיראן, דיווחים שבמקרים רבים אכן התבררו כמומצאים ושקריים בעליל. אולם במערכה הנוכחית המציאות שונה בתכלית. הצטרפותה של ארה"ב לתקיפות תוך שפיקוד מרכז האמריקאי פועל מתוך מפקדות משותפות יחד עם צה"ל, הפכה את הבנת המציאות למורכבת ביותר.
בניגוד לצבא הישראלי שדוגל במדיניות של מסירת דוח פעילות על כל הפעולות שאינן מסווגות, הצבא האמריקאי אינו רואה כל צורך למסור דין וחשבון על מעשיו. מדי כמה ימים הוא מפרסם רשימת מטרות שהשיג, רשימה שאינה מתעדכנת בצורה מהותית, ועיקר המידע נשען על מסיבות עיתונאים של מפקד סנטקום בראד קופר, ראש המטות המשולבים דן קיין ומזכיר המלחמה פיט הגסת'.
הגסת' עצמו הצהיר שארה"ב עושה שימוש בכל כלי העומד לרשותה לטובת גרימת הונאה ובלבול לאיראנים. לשם כך ארה"ב משתמשת בבינה מלאכותית, סייבר, חלל לוחמה אלקטרונית, כטב"מים ועוד. אם ארה"ב מודה רשמית שמטרתה היא זריעת כאוס וחוסר וודאות בקרב המשטר בטהרן, ניתן להבין שהמידע שאנו צורכים אינו מלא ומקיף, רחוק מכך. בהקשר זה ברור שגם צה"ל, שכעת אינו פועל לבדו במרחב, הפך מוגבל יותר בהוצאת מידע ודיווח לציבור ולתקשורת.
נוסיף לכך את המובן מאליו שבכל פעולה בה מעורב צבא ארה"ב ישירות, ישראל לא תיקח עליה קרדיט, ולא תוכל לדווח על מהות הפעולה ללא אישור מהאמריקאים, שהם כאמור מסתפקים בכותרות.
למעשה התקשורת בארץ ובעולם ניצבת בפני מציאות כמעט חסרת תקדים, מלחמה מתנהלת במעורבות של שלוש מדינות במרחקים עצומים ביניהם, ועם אינטרסים תקשורתיים שונים בתכלית. כלי התקשורת, גם הגדולים בעולם, מתקשים לאמת דיווחים ולהביא מידע מתוך איראן עצמה. הרפובליקה האסלאמית מסוגרת כעת, האינטרנט מנותק כמעט לחלוטין, מתנגדי המשטר מסוגרים בבתיהם, ועיתונאים עצמאים לא מעזים לפעול.
גם מעט התיעודים והדיווחים שמפיצים גורמי אופוזיציה מאיראן, אינם מספקים תמונת מצב מלאה. בניגוד לזירה כמו עזה המוכרת לנו היטב, בה כל התרחשות בסמטה בדרום הרצועה, מצולמת ומדווחת על ידי עיתונאים עזתיים רבים הנוכחים בשטח, ומנגד מצויים בשטח עשרות ואלפי חיילים שיכולים לספר על שראו עיניהם. באיראן הענקית יש אזורים שלמים ללא מצלמה אחת לרפואה, מתקפות בקנה מידה רחב יכולות להתבצע ללא שאיש ידע על כך.
לא תמיד המשטר עצמו מודע לנעשה בשטחו. וגם באירועים שהוא מכיר, הוא אינו מעוניין כמובן לדווח על אירועים שמחלישים אותו תודעתית, הוא מדווח בלית ברירה על חיסול בכירים, דבר שלא ניתן להסתיר, אולם נמנע מחשיפת היקף הנפגעים, מידת הפגיעה בתשתיות והנזק שנגרם למוסדות המשטר.
לאיראנים יש רק סוג אחד של תיעודים שהם מפרסמים – והרבה, תיעודים מזירות תקיפה שנראים בתמונות ובסרטונים כאתרים אזרחיים, או מתקנים רפואיים. גם הם עושים שימוש רב במניפולציות, מפיצים תיעודים פיקטיביים, דיווחים ערוכים, מגמתיים ושקריים.
במצב זה, התקשורת ברובה בוחרת את המקורות שלה מבין ההיצע הלא גדול שקיים. ניתן לגבש תמונת מצב חלקית ביותר על בסיס המידע שצה"ל מפרסם, לצרף אליו את הצהרות האמריקאים ולנסות לגבש תמונה מלאה ככל הניתן.
את כל זאת יש לעשות תוך שמביאים בחשבון שצה"ל וצבא ארה"ב חושפים רק מה שנוח להם כעת, שמרחב ההסתרה שלהם רחב מאוד, ולכן איננו שומעים עד כה אף לא על פעולה אחת של כוחות מיוחדים על אדמת איראן.
אז מה אנחנו כן יודעים, בהסתמך על דיווחים רשמיים בישראל ובארה"ב?
נכון להיום, כ-16,000 מטרות הותקפו באיראן, מדובר בממוצע של מעל 1,000 תקיפות ביום!
בארה"ב אומרים שכמות הטילים של איראן נפגעה ב-90% וכמות הכטב"מים נפגעה בהיקף של 95%. בישראל מדברים על פגיעה של כ-70% בכמות המשגרים של הטילים הבליסטיים, בתחום מערכות טילי קרקע אוויר נגד מטוסים, מדובר על היקף פגיעה של כ-85% ממערכות המכ"ם והגילוי, ועל הוצאת רוב המשגרים מכלל שימוש. הותקפו 120 מערכות גילוי ו-100 מערכות הגנה אווירית.
בישראל ובארה"ב אומרים שמאמץ רב הושקע בפגיעה בתחום הייצור של הטילים הבליסטיים. במקביל לציד המשגרים וניסיונות ההשמדה של מאגרי הטילים, הושקע מאמץ נרחב בפגיעה ביכולות הייצור. בשונה מ"עם כלביא", הפעם לא הותקפו רק פסי הייצור של מפעלי הטילים, התקיפות המשולבות של צה"ל וצבא ארה"ב השמידו ופגעו בכל שרשרת הייצור של המערך.
הפגיעה בשרשרת הייצור של הטילים הבליסטיים בעיצומה, אולם כבר כעת ניתן לומר שאין לאיראן עוד את היכולת לייצר טילים בליסטיים. התקיפות כעת נועדו להעמיק את ההישג ולשמור עליו לטווח ארוך. כל חברה ומפעל שמייצרים רכיב מסוים לטובת ייצור הטילים, מותקפים ומושמדים.
כדי להבין במה מדובר, ניתן לדמיין מצב בו כל החברות הביטחוניות בישראל מושמדות, האם ניתן יהיה לייצר מערכות נשק ללא רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ותומר? קשה מאוד עד בלתי אפשרי.
מצרי הורמוז – סוגיה אמריקאית בעיקר
כדי לפתוח מחדש את מצרי הורמוז, צבא ארה"ב ממוקד בהשמדת הצי הימי של איראן, הותקפו והטבעו מעל 100 ספינות טילים, ספינות קרב שונות וצוללות. הושמדו גם ספינות שנועדו להטיל מוקשים במצרי הורמוז. גם תעשיות הנשק הימי ומחסני אמל"ח ימי ומוקשים ימיים הותקפו בהיקפים נרחבים.
צה"ל עוסק בימים אלה בפגיעה במערך הפיקוד והשליטה של מערך הטילים הבליסטיים, מפקדים מחוסלים ובסיסים מותקפים, גם הבתים של המפקדים על הכוונת וגם בסיסים חלופיים שהוקמו. פגיעות אלו יחד עם הפגיעה במאגרי הטילים עצמם, מובילים לירידה בהיקפי השיגורים לישראל ובכלל.
פגיעה במערכי המשטר עצמו
במסגרת המעבר לשלב מעמיק יותר במערכה, החלה פגיעה שיטתית בנקודות הכוח והעוצמה של המשטר האיראני. מתבצעות תקיפות של אנשי ביטחון הפנים (שיטור), אנשי הבאסיג' האמונים על דיכוי המפגינים, וכן מותקפים אנשי משמרות המהפכה.
עד כה יש באיראן אלפי מחוסלים בקרב אנשי המשטר, ועוד עשרות אלפי פצועים. במערכת הביטחון מזהים אינדיקציות ברורות לירידה במורל, סירובי פקודה, חוסר רצון להילחם ומקרי עריקות.
על מנת להחליש את המשטר עצמו, מותקפים יכולות נשק ומחסני אמל"ח לצד מערכי ייצור ותעשיות צבאיות, גם כאלה שאינן קשורות למערך הטילים.
הגרעין האיראני עובר חריש עמוק
במבצע "עם כלביא" יצאה ישראל למערכה שנועדה לבלום פריצה לגרעין בטווח המיידי, כעת במסגרת מבצע "שאגת הארי" צה"ל מעמיק את הפגיעה, ותוקף את שרשרת הייצור ומייצר פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין, מעבר למה שכבר הושג לפני כתשעה חודשים.
בצה"ל נערכים לשבועות נוספים של לחימה, בניגוד למלחמות עבר, במערכת הביטחון סבורים כי ההיערכות של החודשים האחרונים תביא להמשך ניהול מערכה מסודרת לאורך זמן. החל מיום הסיום של מבצע "עם כלביא" שקדו באמן ויתר זרועות המודיעין על הכנת עשרות אלפי מטרות איכות, הליך ייצור המטרות נמשך גם כעת תוך כדי לחימה. כך מבטיח הצבא רציפות תפקודית ללא דשדוש מבצעי.
יש לציין כי ניהול המערכה בזמן "עם כלביא" שיצא לדרך בלי שכולם יודעים עד הסוף כיצד אמורה להתנהל מערכה כזו, במבצע הנוכחי מוטמעים כבר לקחים רבים שנלמדו מהמערכה הקודמת, ואלה מיושמים בצורה מיטבית בשטח.
עד כה, בחסדי שמיים מרובים, נראה כי המערכה מנוהלת בצורה מיטבית. בניסים רבים מספור, מספר הנפגעים בישראל נמוך משמעותית מהכמות לה נערכו. מספר המטוסים שהופלו עומד על אפס, וכל הטייסים שבו ברוך ה' בשלום לביתם.
תקיפות צה"ל במבצע 'שאגת הארי' באיראן במספרים:
• יותר מ-2,000 תקיפות בוצעו נגד מפקדות ונכסים של משטר האייתוללות.
• 70% מיכולות השיגור של המשטר האיראני הוצאו משימוש.
• אלפי מפקדים וחיילים איראניים חוסלו. יש גם אלפים רבים של פצועים.
• כ-80% ממערכות ההגנה האיראניות הוצאו משימוש.
• יותר מ-700 מטרות של מערך הטילים האיראני הותקפו בזמן אמת.
• כ-4,700 תקיפות בוצעו כנגד תוכנית הטילים האיראנית.
• זוהו ויורטו יותר מ-250 כלי טיס בלתי מאוישים. למעשה כל הכטב"מים מאיראן יורטו.
ברוך ה' שהאויב האיראני מושמד אך צריך לזכור כמו שההסטוריה מלמדת מקום המדינה הציונית הטמאה [אני לא קנאי] ברגע שניצחו אויב מסוים וחשבו שהנה הגיע שלום על ישראל המציאות הוכיחה שקם אויב חדש כך היה עם מצרים ירדן אש"ף גא"פ חמאס חיזאללה ואיראן כמו"כ הוכח שכאשר מחסלים מישהו כזה או אחר קם תחתיו מישהו אחר וכו'