הילד, שנשלח על ידי ארגון 'רחשי לב' למנוחה עם בני המשפחה בכדי להתאוורר מעט מהטיפולים, נקלע למצב בו בני המשפחה צלצלו למנכ"ל 'רחשי לב', ודיווחו שהילד לא יכול להגיע לתל השומר.
צריך להבין: כל הדרכים לאילת היו חסומות ולא ניתן היה לצאת מהעיר כלל. שימי גשייד צלצל ליועץ המפכ"ל לענייני חרדים, שהפעיל את נצ"מ אלון כלפון עם הבקשה הרגישה והחריגה במיוחד.
מפקד המרחב, אלון כלפון, ניסה בכל הדרכים ונאלץ לקבל החלטה מורכבת וחריגה בזמן אמת; הוא בחר להנחות את השוטרים לפתוח עבור המשפחה את החסימות ולוודא שיהיה תיאום וליווי משטרתי לאורך כביש הערבה.
כשמפקד המרחב באופן אישי הגיע ליציאה מהעיר אילת ודאג למשפחה בצורה אישית.
כעבור כמה שעות הגיעו המשפחה והילד בשלום לתל השומר כשהילד מגיע לבדיקה הקריטית בדקה התשעים הודות לשוטרים שפינו את הדרך.
הם הגיעו ליעדם בשלום. זמן קצר לאחר מכן מזג האוויר כבר אפשר את פתיחת כלל החסימות, אך עבור אותה משפחה, ברגעי חוסר הוודאות והלחץ, ההחלטה הזו הייתה קריטית.
בני המשפחה הודו וביקשו למסור למפקד את תודתם מעומק הלב.
לא הבנתי למה סיוע הומניטרי מתבקש
דורש התערבות של "יועץ המנכ"ל לעניני חרדים".
האם לא כל ילד זכאי לעזרה?
האם היתה נחוצה פניה מיוחדת בגלל היותו חרדי או למרות זאת?