משרד הנפט האיראני הודיע על תוכנית חירום לשיקום תשתיות האנרגיה, עם יעד שאפתני: החזרת רוב יכולת הזיקוק של המדינה לפעילות בתוך כ-60 יום בלבד. ההכרזה מגיעה לאחר פגיעות משמעותיות במתקני נפט אסטרטגיים, שהובילו לשיבושים רחבים במערך הייצור והאספקה.
בטהרן מנסים לשדר שליטה ולהרגיע הן את הציבור המקומי והן את השווקים הבינלאומיים, תוך הדגשה כי צוותי הנדסה פועלים מסביב לשעון לשיקום בתי הזיקוק המרכזיים. לפי ההודעה הרשמית, איראן מתבססת על יכולותיה המקומיות שפותחו לאורך שנות הסנקציות, במטרה להאיץ את תהליך ההתאוששות ולהימנע מתלות חיצונית.
במסגרת התוכנית, מתמקדות העבודות במתקנים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, תוך גיוס משאבים לאומיים ושילוב חברות הנדסה מקומיות. בטהרן אף טוענים כי בחלק מהאתרים כבר החלו תהליכי הפעלה ראשוניים, עם יעד להגיע לכ-80% מהתפוקה המקורית בתוך זמן קצר.
עם זאת, גורמים בתחום האנרגיה מטילים ספק ביכולת לממש את ההבטחות. לדבריהם, הנזקים לתשתיות קריטיות – כולל מערכות בקרה ורכיבים מתקדמים – מחייבים ציוד ייחודי שאינו מיוצר באיראן, והבאתו בדרכים עקיפות עלולה לעכב את השיקום משמעותית.
מעבר לאתגר הטכני, מדובר גם במבחן כלכלי ופוליטי. פגיעה ממושכת ביכולת הזיקוק עלולה לשבש את המשק המקומי, להוביל למחסור בדלק ולפגוע בהכנסות המדינה – מקור מרכזי למימון פעילות אזורית.
במקרה של עיכובים, איראן עשויה להיאלץ להגדיל יבוא דלק ממדינות כמו רוסיה וסין, מה שיגביר את תלותה בהן. במקביל, החשש המרכזי בטהרן הוא מהתפרצות מחאות פנימיות, שכן מחסור בדלק כבר הוביל בעבר לעימותים קשים עם השלטון.
לכן, ההכרזה על שיקום בתוך חודשיים אינה רק יעד הנדסי – אלא גם ניסיון לקנות זמן, לייצב את הזירה הפנימית ולהקרין עוצמה מול העולם.
אם אפשר להרעיב אוכלוסייה של תשעים מיליון איש ולקטול בהם כמו בחרקים… הכול אפשרי!