המתיחות הפנימית בתוך מסדרונות השלטון באיראן הגיעה הערב לשיא חדש עם הדיווח על פרישתו של יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, מתפקידו כראש צוות המשא ומתן המדיני.
על פי הפרסומים, הצעד הדרמטי מגיע לאחר תקופה של חיכוכים בלתי פוסקים מול צמרת משמרות המהפכה, שביקשו להכתיב קו נוקשה יותר בשיחות מול ממשל טראמפ.
קאליבאף, שנחשב למי שמנסה להוביל קו פרגמטי יחסית בניסיון להסיר את המצור הכלכלי, מצא עצמו תחת מתקפה חריפה מצד גורמים רדיקליים במשטר שדרשו להצר את צעדיו.
בכירי משמרות המהפכה, ובראשם מפקד הארגון אחמד וחידי, פעלו בימים האחרונים לצמצם את מרחב התמרון של קאליבאף ושל שר החוץ עבאס עראקצ'י, תוך דרישה להציב תנאים מוקדמים נוקשים לפני כל התקדמות בשיחות.
המאבק הפנימי חשף קרע עמוק בהנהגה האיראנית, כאשר מצד אחד ניצבים הגורמים המדיניים המנסים למנוע קריסה כלכלית טוטאלית, ומהצד השני הממסד הביטחוני שמתעקש על המשך העימות.
התפטרותו של קאליבאף מסמנת, על פי הערכות, את ניצחון הקו הניצי והשתלטות מלאה של משמרות המהפכה על ניהול המגעים הבינלאומיים.
הדיווחים על התפטרותו של קאליבאף מצוות המשא ומתן אינם מקריים. משמרות המהפכה, בהובלת מפקדם אחמד והידי, צמצמו את סמכויות הדרג המדיני לאפס.
עראקצ'י ופזשכיאן רשאים להמשיך לנהל שיחות, אך נאסר עליהם לספק כל התחייבות או ערבות לאמריקנים.
כחלק מהפגנת הכוח של הקיצונים, איראן נסוגה מהבנות קודמות בנוגע לאורניום המועשר ל-60%. המסר לוושינגטון ברור: הדיפלומטיה היא רק כלי לעיכוב זמן, בעוד ההחלטות האמיתיות מתקבלות על ידי הממסד הביטחוני.
השלכות המהלך צפויות להשפיע באופן ישיר על סיכויי ההגעה להסדר בתקופה הקרובה. פרישתו של הדמות המרכזית בצוות המו"מ מעמידה בסימן שאלה גדול את המשך התיווך הפקיסטני ואת היכולת של טהרן להציג עמדה אחידה מול הדרישות האמריקניות.
בעוד הממשל בוושינגטון ממתין להצעה מגובשת, נראה כי איראן שוקעת לתוך סחרור פוליטי פנימי, שבו הגורמים הקיצוניים ביותר הם אלו שנותנים כעת את הטון, מה שעלול להוביל להסלמה נוספת בזירה הביטחונית והכלכלית כאחד.
אולי זה בסך הכול סוג של משחק המחולק בין תפקידי 'ילד הטוב' ו'ילד הרע'… משחק מוכר בחקירות ובניהולי משא ומתן.