שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו העניק לרשת פוקס ניוז ראיון נרחב שבו סקר את מכלול האתגרים העומדים בפני הממשל בזירות איראן, לבנון, עזה וקובה. הריאיון נערך בצל הירי שאירע בסמוך לאולם בו התקיימה ארוחת הערב עם העיתונאים של הבית הלבן, שם נכח רוביו עצמו לצד נשיא ארה"ב.
איראן: קרעים פנימיים ועמדות נוקשות
בסוגיה האיראנית, חשף רוביו את מה שהוא מכנה המכשול המרכזי למשא ומתן: הפיצול הפנימי העמוק בתוך ההנהגה בטהרן. לדבריו, ניתן להבחין בשני מחנות – אלה שמבינים כי עליהם לנהל מדינה ולדאוג לכלכלתה, ואלה המונעים אך ורק מאידיאולוגיה דתית ואינם מוטרדים מהמחיר הכלכלי. הבעיה, הסביר רוביו, היא שהמחנה השני – הכולל את המנהיג העליון ואת מועצת הבכירים סביבו – מחזיקים בכוח בפועל.
רוביו: "אנשים מדברים על מתונים וקיצונים. כולם קיצונים באיראן. אבל יש קיצונים שמבינים שהם צריכים לנהל מדינה וכלכלה, ויש קיצונים שמונעים לחלוטין מתיאולוגיה. הקיצונים שמונעים מתיאולוגיה הם לא רק אנשי משמרות המהפכה, אלא כמובן המנהיג העליון והמועצה שמקיפה אותו. ויש את המעמד הפוליטי, שר החוץ, הנשיא, יושב ראש הפרלמנט, החבר'ה האלה – הם גם קיצונים, אבל הם גם מבינים שהמדינה צריכה כלכלה. אנשים צריכים לאכול. הם צריכים למצוא דרך לשלם משכורות בממשלה שלהם".
רוביו ציין כי "המתח הזה תמיד היה קיים שם – תמיד. אני חושב שזה בולט עכשיו כשיש לכם מנהיג עליון שאמינותו עדיין לא נבדקה, גישתו מוטלת בספק, הוא לא נראה בגלוי בפומבי, לא דיבר, לא שמענו את קולו. אז אני חושב שזה יוצר מתח גם במערכת שלהם".
רוביו תיאר שהנציגים האמריקאים אמנם מקיימים שיחות עם בכירים איראניים, אולם "האיראנים האלה צריכים לנהל משא ומתן עם איראנים אחרים כדי להבין למה הם יכולים להסכים, מה הם יכולים להציע, מה הם מוכנים לעשות, אפילו עם מי הם יכולים להיפגש".
לגבי המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי, אמר רוביו כי יש אינדיקציות שהוא בחיים, "ברור שהם טוענים שהוא אכן חי. אין לנו ראיות לכך שהוא לא חי. אני חושב שהשאלה בין חי לבין להחזיק שלטון הן שתי שאלות שונות. אפשר להיות בחיים – אבל אני חושב שהשאלות הלא פתורות כאן הן האם יש לו את אותה אמינות כמו לאביו. אני יודע שבמשך שנים רבות היו ויכוחים פנימיים באיראן על הירושה (של המנהיג העליון) והאם היא צריכה להיות מבוססת על תורשה. יש רבים שמתנגדים לכך. האם יש לו את הכישורים הדתיים כדי לשמש כמנהיג עליון? האם הוא באמת מקבל את ההחלטות, או שיש מישהו שעומד במקומו ששולט בעצם ב-90% והוא זה שמקבל החלטות בשמו? אנחנו לא יודעים את התשובות לשאלות האלה – אבל אני בהחלט חושב שיש תפקוד לקוי במערכת שלהם, מה שמקשה על המשא ומתן איתם כרגע".
רוביו אישר שאחרי ביטול יציאת המשלחת האמריקאית לפקיסטן בשבת האחרונה, האיראנים העבירו הצעה "טובה יותר" מהצפוי, אך הוסיף כי עדיין מתעוררות שאלות האם למי שהעביר אותה יש סמכות אמיתית לעמוד מאחוריה. כדוגמה לפער בין הצהרות לבין מהות, ציין את נושא מיצר הורמוז: "לא מספיק לומר שהמיצר יהיה פתוח – השאלה היא האם הכוונה לחופש שיט מלא, או למצב בה איראן גובה מכס ומחליטה מי עובר ומי לא". עמדת ממשל טראמפ, הבהיר, היא שהמיצר הוא מים בינלאומיים והוא לא יאפשר כל שליטה איראנית בו.
"לא נוכל לסבול שהם מנסים לנרמל מצב שהאיראנים מחליטים מי רשאי להשתמש בנתיב מים בינלאומי וכמה צריך לשלם להם. זו לא תעלת סואץ, זו לא תעלת פנמה, אלו מים בינלאומיים. ואם זה ינורמל, לא רק שזה יוצר תקדים במזרח התיכון, זה יוצר תקדים בכל רחבי העולם. מדינות בכל רחבי העולם יכולות עכשיו להחליט, ובכן, נתיב המים הבינלאומי הזה קרוב לחופינו, אנחנו הולכים להשתלט עליו, אנחנו הולכים ליצור מערכת גביית אגרות".
רוביו נשאל האם יש סיכוי שטראמפ יסכים להצעה האיראנית שמדברת על פתיחת מצר הורמוז כשלב ראשון ללא עיסוק בגרעין וללא הוצאת האורניום המועשר מאיראן. הוא השיב ברורות: "שאלת הגרעין היא הסיבה לכך שאנחנו נמצאים בזה מלכתחילה. אם איראן הייתה פשוט מדינה רדיקלית המנוהלת על ידי אנשים רדיקלים – זו עדיין הייתה בעיה, אבל הם מהפכנים. במהות, הם מבקשים להרחיב ולייצא את המהפכה שלהם, לא רק את מה שהם עושים באיראן – זו הסיבה שהם עם חיזבאללה בלבנון וזו הסיבה שהם תמכו בחמאס, זו הסיבה שהם תמכו במיליציות בעיראק. הם לא רק מבקשים לשלוט באיראן, הם מבקשים לשלוט באזור. ודמיינו את זה עם נשק גרעיני".
"תראו מה הם עשו עם המיצרים – דוגמה מצוינת. המיצרים הם בעצם המקבילה לנשק גרעיני כלכלי שהם מנסים להשתמש בו נגד העולם, והם מתפארים בזה. הם מציבים שלטי חוצות בטהרן ומתפארים כיצד הם יכולים להחזיק 25 אחוז או 20 אחוז מהאנרגיה העולמית כבני ערובה.
"דמיינו שאותם אנשים הייתה גישה לנשק גרעיני. הם היו מחזיקים את כל האזור כבני ערובה. לא היינו מסוגלים לעשות כלום נגד חיזבאללה, לא היינו מסוגלים לעשות כלום נגד חמאס, לא היינו מסוגלים לעשות כלום נגד המיליציות השיעיות בעיראק, כי הן היו יושבות שם עם נשק גרעיני ואומרות שלא נעז לפגוע בהן. אין לי ספק שבשלב מסוים בעתיד, אם המשטרים הדתיים הרדיקליים האלה יישארו בשלטון באיראן, הם יחליטו שהם רוצים נשק גרעיני. ומה שהם ניסו לעשות, לפני שהנשיא נקט פעולה, זה להסתתר מאחורי מגן קונבנציונלי בלתי חדיר של טילים וספינות, כדי שיוכלו לעשות מה שהם רוצים עם תוכנית הגרעין שלהם. עם הסוגיה הבסיסית הזו עדיין צריך להתמודד. זו עדיין הסוגיה המרכזית כאן".
רוביו אמר שהוא סבור שהאיראנים אכן רוצים עסקה שתסייע להם לצאת מהמצוקה הכלכלית הקשה בה הם מצויים.
רוביו: "כל הבעיות שהיו לאיראן לפני תחילת העימות הנוכחי עדיין קיימות ורובן גרועות יותר. האינפלציה גרועה יותר, הבצורת עדיין נמשכת, עדיין יש להם בעיות בקבלת שכר, הכלכלה שלהם שטוחה, הם מתמודדים עם סנקציות כלכליות משתקות בינלאומיות. כל הבעיות האלה קיימות ורבות מהן גרועות יותר; יש להם חצי מהטילים, אף אחד מהמפעלים, ואין להם חיל ים ואין להם חיל אוויר. כל זה נהרס, אז הם במצב גרוע יותר וחלשים יותר".
"אני חושב שהם רציניים לגבי איך הם יכולים לקנות לעצמם עוד זמן. אנחנו לא יכולים לתת להם להתחמק. הם מנהלי משא ומתן טובים מאוד. אנחנו צריכים להבטיח שכל עסקה שתיעשה, כל הסכם שייעשה, יהיה כזה שמונע מהם באופן מוחלט לרוץ לעבר נשק גרעיני בכל שלב".
מזכיר המדינה קרא לקהילה הבינלאומית להתאחד ולומר שמה שקורה באיראן הוא איום על השלום העולמי, "זה לא רק איום על מדינות המפרץ, לא רק איום על ישראל, זהו איום על העולם, ויש לטפל בזה בצורה מקיפה. אני מקווה ששאר העולם יצטרף אלינו בסנקציות המשתקות ובדברים אחרים שאנחנו עושים כדי ללחוץ על המשטר הזה לעשות ויתורים שהוא לא רוצה לעשות".
לבנון: שני עמים שרוצים שלום, חיזבאללה מפריע
בציר הלבנוני, אמר רוביו כי מתנהלים "מאמצים היסטוריים" להגיע להסכם. לדבריו, מדובר בהפסקת אש ייחודית שכן ישראל ולבנון אינן בלוחמה רשמית זו עם זו – הבעיה היא חיזבאללה הפועל מתוך לבנון. "גם הישראלים וגם הלבנונים רוצים שלום. לישראל אין שום תביעה טריטוריאלית בלבנון. הבעיה היא חיזבאללה, שהוא לא רק אויב ישראל אלא אויב המדינה הלבנונית עצמה".
המטרה ארוכת הטווח, הסביר רוביו, היא הקמת יחידות מאומנות ומצוידות בצבא הלבנון שיוכלו לפרק את חיזבאללה מבפנים, כך שישראל לא תידרש להמשיך ולבצע את המשימה. הוא שלל אפשרות של נוכחות ישראלית קבועה בלבנון: "הישראלים עצמם אינם רוצים להישאר שם לצמיתות".
עזה: סימנים מבטיחים לפירוז חמאס
בנושא עזה אמר רוביו כי ההסכם כולו תלוי בשאלה אחת: האם חמאס יתפרק מנשקו. "עד שזה לא יקרה, הכל מוטל בספק". עם זאת, ציין כי בסוף השבוע התקבלו "סימנים מבטיחים" שמצביעים על התקרבות להסכם בנושא, וכי מצרים וטורקיה מעורבות בתיווך. "אנחנו מקווים שבימים הקרובים יהיו חדשות טובות", אמר.




















