מאז פטירתה של האישה מרת ג'רמן (ג'מילה) אבוחצירא ע"ה ביתו של הרה"ק רבי מכלוף אביחצירא זצוק"ל בעל ה'יפה שעה', המונים ובראשם רבנים והאדמורים לבית משפחת אבוחצירא פוקדים את בית המשפחה ומזכירים את מעשי החסד הרבנים הנזקפים לזכותה ועל עמידתה האיתנה בנושאים רבים ומבורכים שזכתה להיות שותפה להן.
בנוסף, זו היתה הזדמנות שהזכירו הנהגות קודש נדירים מאדמו"רי המשפחה בענינים שונים.
בתחילה הגיע ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שהוא גם קרוב וגם ידיד ותיק של המשפחה לאחר מכן הגיע הרב עובדיה דהן ויו"ר המועצה הדתית ושוחחו רבות על מידותיה הנאצלות ועל עצם הזכות לגדול בבית של הגאון הצדיק רבי מכלוף זצ"ל שהיה "תקיף תקיפין", סמל ודוגמא אצל רבני המשפחה בתקיפות המיוחדת שהיתה לו וכשהיה צריך לעמוד בפרץ היה כחומה בצורה בדעתו.
האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא הגיע בשלב זה, בדבריו אמר, כי למנוחה ע"ה יש לה הרבה זכויות ובנוסף היא בת של צדיק, נכדה של צדיק ונשואה עם בן צדיקים, סיפר שהמנוחה ע"ה היתה בקשר איתנו כל השנים ושבוע לפני פטירתה, עוד התקשרה לבית ושוחחה עם בני המשפחה.
הבנים ציינו שיום הפטירה של האמא יצא בתאריך טו' באייר והאבא נפטר ארבע שנים קודם לכן גם באותו תאריך טו' בתשרי.
הביא ביאור נפלא על מהותו של "פסח שני" ע"פ דבריו של מרנא בעל החתם סופר.
ר' ישראל אבוחצירא הביא בשם אביו הגה"צ רבי מכלוף זצ"ל בעל ה"יפה שעה", "שהפיוטים של רבי מסעוד זצוק"ל המובאים בספר 'יגל יעקב', זה ספרי הלימוד שלנו מרוב שהם מקיפים את כל המצוות והלכות רבים".
עוד סיפר האדמו"ר רבי יקותיאל על ההקדמה המופלאה שכתב סבו סדנא בבא סאלי זצוק"ל על ספר סבו האביר יעקב זיע"א, ישנו אדם שלקח את ההקדמה לבד למרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ובקשו ממנו שיעשה 'מראי מקומות' מתוך ההקדמה, במבט ראשון שהסתכל אמר יש כאן קבלה ואני לא יודע קבלה, תעבירו את זה להגר"א ויינטרוב הוא יודע קבלה והוא יכתוב את המראי מקומות מספרי קבלה ואמר שיכתוב 'מראי מקומות' על דרך הפשט מתוך ההקדמה שהכיל שני דפים בלבד, לאחר זמן שסיים מרן הגר"ח זצ"ל, אספו 35 דפים!!! שבהם מופיעים רק מראי מקומות על הציטוטים בהם השתמש סידנא בבא סאלי בדברי ההקדמה לספר של בעל ה"אביר יעקב".
ר' ישראל אבוחצירא סיפר שישנו סיפור העובר במשפחה על רבי יעקב זצוק"ל כשהיה בגיל 8 וההורים שלו היו עניים, אימו שלחה אותו שיקנה מעט קמח להכין לחם ופנה למוכר ברחוב שהגיע עם חמורו ועליו שקי קמח וקרא לאימו שתבוא על מנת לשלם למוכר, כשהיא הגיע, המוכר נעלם והשאיר לה את החמור כשהוא עמוס בשקי קמח ואז הבינו שזה היה אליהו הנביא.
קודם שיצאו ניחמו את בני המשפחה, ממרום תנוחמו בתוך שאר אחינו בני ישראל ובתוך אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, ובהמשך דרכה הגדולה תמצאו נחמה, ויהי רצון שיתקיים בנו הכתוב: ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים, יהא רעוא שבגנזי מרומים ימליץ טוב בעדינו, ונזכה לגאולה השלמה בקרוב ולתחית המתים במהרה בימינו.
