הפרשה החלה בינואר 2023, (ווינט) במהלך פעילות מבצעית לאבטחת הריסת בית מחבל בכפר דאן שבשומרון. על פי כתב האישום, בשובו של כוח מג"ב לבסיסו, השליך אחד הלוחמים רימון הלם לעבר אזרח פלסטיני שעמד לצד הכביש, נשען על רכבו ועישן סיגריה. כתוצאה מהפיצוץ, איבד הפלסטיני את ראייתו בעינו השמאלית ונזקק להחלפתה בתותבת.
התביעה טענה כי זריקת הרימון הייתה נטולת הצדקה מבצעית, שכן לא קדמה לה כל הפרת סדר, והציגה תיעוד מצולם של המתלונן עומד בדרך ללא מעורבות באלימות. מנגד, הלוחם שזרק את הרימון טען כי פעל על פי הנחיות מפקדו "לשמור על הציר נקי" וכי השליך את הרימון לעבר מפירי סדר שסיכנו את הכוח. הלוחם השני, שהואשם בפתיחת דלת המשוריין עבור זורק הרימון, טען כי אין לו כל אחריות פלילית למעשה.
השופט אחסאן חלבי ציין בהכרעת הדין כי אף שהתיעוד המצולם מציג את עמידתו ה"תמימה" של המתלונן, הסרטונים אינם מספקים את התמונה המלאה על המתרחש בגזרה כולה באותו זמן. בפסק הדין נקבע כי לא הוכח מעבר לספק סביר כי לא קדמו להשלכת הרימון מעשים שהצדיקו את השימוש באמצעי זה מצד הכוח. בנוסף צוין כי רימון הלם הוגדר על ידי מפקד הפלוגה כאמצעי "קל" ולא כאמצעי הרג, ואין עדות לכך שהושלך ב"כוונת מכוון" כלפי האזרח. מכיוון שלא הוכחה רשלנות אצל הלוחם שזרק את הרימון, התייתר הצורך לדון באחריותו של הלוחם השני שרק פתח את דלת הרכב.
בעקבות כך, זוכה הלוחם שזרק את הרימון מחמת הספק, וחברו זוכה זיכוי מלא מכל אשמה.




















