למעמד קדמו שנים של יגיעת התורה בסדרי הישיבה, בין הסדרים ובמיוחד בימי שישי ושבת קודש, הימים אודותיהם עורר כ"ק ה"מבשר טוב" מביאלא זיע"א כל ימיו שלא ילכו לבטלה חלילה.
במהלך התקופה עמדו הבחורים לא אחת ב"כור המבחן" אצל גדולי ישראל ובראשם אצל הגאון האדיר רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א שאף פיאר את המעמד בהשתתפותו ונשא דברים בשבח עמלי התורה דביאלא, הגאון שליט"א סיפר כי לא אחת בטרם סיים לשאול את השאלה וכבר קורות ביתו הדהדו בריתחא דאורייתא של צעירי הצאן שהשיבו דבר דבור על אופניו.
במהלך המעמד נשמעו בקשב רב דברי המנהל הרוחני הגה"ח רבי יואל דסקל שליט"א, אשר הסביר בטוב טעם כי אף שהמעמד נועד להוקיר שנים של יגיעת התורה, עדיין הוא יותר "קבלה על העתיד" מאשר "הודיה על העבר", באשר העבר יש לו את מגבלת הזמן, הדפים והמסכתות, ולעתיד אין מגבלה כלל.
את המשא המרכזי נשא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, שהודה להנהלת מוסדות ויז'ניץ בראשות מרן אדמו"ר שליט"א לרפו"ש, על פתיחת פתח כפתחו של אולם למען כבוד התורה.
בין הדברים ועל מנת להתוות לצעירי הצאן את היעד אליו ראוי כל בחור לשאוף, סיפר הרבי אנקדוטה קצרה מימי חיי אביו בעל ה"מבשר טוב" זיע"א, "אבי, הרבי זצ"ל ביקש ממני פעם לכתוב במקום בולט בבית את מס' הטלפון של הבית, 'אנשים שואלים אותי מה מס' הטלפון ואני לא זוכר אותו' אמר, אבא! עניתי לו: אתה שלא הנחת מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות וספרי חסידות שאינך בקיא בהם, מס' טלפון אינך יכול לזכור? אבא אני לי, "חבל לי לתפוס מקום בראשי למספר טלפון"…
הנוכחים במעמד ציינו כי אין ראוי מימים אלו, בהם שונאי התורה ועמליה נשאו ראש, להוקיר ולהעריך את לומדי התורה ויגיעיה.
"אין כבוד אלא תורה".
