לוחמי חיל ההנדסה של צה"ל השלימו בימים האחרונים את סריקתו ומיפוי של מערך מנהרות תת-קרקעי נרחב ברכס הבופור, וכעת ממתינים בפיקוד הצפון לאור ירוק מהדרג המדיני לצורך השמדת התשתית.
גורמים צבאיים מסרו כי מדובר בפיצוץ מבוקר בעל היקף חסר תקדים, שתוכנן תחת אמצעי זהירות קפדניים. להערכת המומחים, עוצמת ההדף הנדרשת להריסת המבנים התת-קרקעיים צפויה לחולל תנודה סיסמית שוות ערך לרעידת אדמה בעוצמה של 3.4 עד 3.7 בסולם ריכטר באזור.
במקביל להכנות ההנדסיות, לוחמי אוגדה 36 ממשיכים להדק את טבעת החנק המבצעית סביב רכס עלי טאהר הסמוך. הכוחות מפעילים לחץ רציף על עשרות מחבלי חיזבאללה הלכודים במנהרות באזור, כאשר על פי המידע המודיעיני אזל אספקת המזון של הנצורים בימים האחרונים.
בשטח, המהלכים המדיניים מתורגמים לתנועת כוחות שטח במסגרת הסכמי ה"פיילוט" שהושגו בין משלחות ישראל ולבנון. צבא לבנון נערך להרחבת ריבונותו וקיבל לידיו את האחריות הביטחונית על הכפרים פרון וסריפא – מוקדים שצה"ל כיתר ופינה מתושביהם מבעוד מועד, אך נמנע מלהיכנס אליהם פיזית.
בצה"ל עוקבים מקרוב אחר איכות התפקוד והאכיפה של צבא לבנון במתחמים הללו. הבחינה המקצועית הזו מהווה תנאי הכרחי בטרם תתקבל ההחלטה הרשמית על נסיגת כוחות אוגדה 36 והעברת השליטה בכפר האסטרטגי זוטר אל-ע'רביה לידי הלבנונים.
על פי פרשנויות בכלי תקשורת ערביים, אף שהלחימה הישירה בלבנון נמצאת כעת בהקפאה יחסית, המערכה הרב-זירתית להחלשת חיזבאללה נמשכת בעוצמה. התקיפות הממושכות מאז סוף שנת 2023 אמנם הסבו נזק כבד לזרוע הצבאית של הארגון, אך ההבנה כי לא ניתן להכריעו באמצעים צבאיים בלבד הובילה להרחבת המאמץ המשותף של ישראל ומדינות המערב למסלולים של לחץ מדיני, כלכלי ולוגיסטי נרחב ברחבי סוריה, עיראק ומדינות המפרץ.
מדוע לא עושים למחבלים הנבלות המתת חסד.
למה להרוס את מבצר הבופור?!