מחקר תקשורת חדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), המבוסס על ניתוח שיטתי של כ-3,000 טורי דעה, מאמרים ומכתבים למערכת שפורסמו ב-17 מהעיתונים המקומיים הבולטים בארצות הברית, ממפה לראשונה את האירועים שהשפיעו יותר מכל על האופן שבו ישראל מוצגת בפני הציבור האמריקאי ברמה המקומית – מחוץ לרשתות הטלוויזיה הארציות ולעיתונים הגדולים הבינלאומיים בארה"ב.
הניתוח מגלה כי דווקא הטענות להרעבה של תושבי עזה ותמונות שפורסמו בהקשר זה – היו הגורם המרכזי לזינוק בסיקור השלילי כלפי ישראל. מנגד, הכניסה לרפיח – אף שיצרה את נפח הסיקור הגבוה ביותר מבחינה כמותית – לא הובילה לשיעור השלילי הגבוה ביותר בתקופה שנבדקה. המחקר, שנערך על ידי אנליסטים ממרכז המידע ע"ש גלייזר ב-JPPI, בחן פרסומים שהופיעו בין ינואר 2024 ליוני 2026 בעיתונים מקומיים מכל רחבי ארצות הברית, לרבות לוס אנג'לס, בוסטון, פילדלפיה, מיאמי, סיאטל, דאלאס, דנוור, אטלנטה, קליבלנד, בולטימור, דטרויט, יוסטון ואזורים נוספים.
מטרת המחקר הייתה לזהות קשר והתאמה בין אירועים ביטחוניים ומדיניים אקטואליים מסוימים לבין נפח הסיקור ואת הטון שבו נכתבים מאמרי הדעה העוסקים בישראל. הכתבות הרלבנטיות הורדו ממאגרי מידע, סוננו ועובדו, ובהמשך בוצע ניתוח סנטימנט באמצעות כלי בינה מלאכותית מתקדמים. בכל מקום בו זוהה שינוי משמעותי בנפח הסיקור או בטון כלפי ישראל, נבדק אילו אירועים מוזכרים במאמרים ומה הגורמים לשינוי. לעיתים באותה תקופת זמן התרחשו מספר ארועים, והדברים הובאו בחשבון.
האירוע שהוביל לשיעור הגבוה ביותר של טורי דעה שליליים כלפי ישראל לא היה הכניסה לרפיח ואף לא מבצע צבאי רחב היקף, אלא קמפיין ההרעבה בקיץ 2025. באוגוסט 2025 נרשם שיעור הסיקור השלילי הגבוה ביותר לאורך כל תקופת המחקר, כאשר כמעט מחצית (כ-48%) מהפרסומים שנבדקו נשאו אופי שלילי כלפי ישראל, וביותר מ-40% מהם הופיעו מונחים כגון "רעב" ו"הרעבה". לעומת זאת, חודש מאי 2024 (תקופת הכניסה לרפיח) אופיין במספר הכתבות הגדול ביותר, אך רק כשליש מהם נשאו טון שלילי.
מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 הציג יחס מאוזן יחסית בין פרסומים שליליים לחיוביים (27% כל אחד). מנגד, במבצע "שאגת הארי" במרץ 2026 נרשמה עלייה ניכרת בסיקור השלילי (כ-37% לעומת כ-11% חיוביים), ככל הנראה עקב מעורבות ארה"ב וההאשמה כי ישראל גררה את הנשיא טראמפ למלחמה עם איראן. מנגד, עסקת החטופים השנייה בינואר 2025 לוותה באחד משיעורי הסיקור השלילי הנמוכים ביותר, מה שמעיד כי אירועים הומניטריים הנוגעים לסבל החטופים מרככים את הביקורת.
באוגוסט 2024 (שכלל את חילוץ גופות החטופים, פרשת שדה תימן והפצצת בית הספר א-תאבעין) 31% מהפרסומים היו שליליים לעומת 15% חיוביים. לעיתים, מקומונים אימצו את הטרמינולוגיה של הוויכוח הפוליטי הפנימי בישראל, כמו במאמר בפילדלפיה שהאשים את רה"מ נתניהו ב"הפקרת החטופים". אירוע נוסף שגרם לעלייה בשליליות היה "תקרית הקמח" בפברואר 2024, שבה נרשמו כ-30% פרסומים שליליים מול 20% חיוביים.
לדברי מנכ"ל JPPI, ד"ר שוקי פרידמן: "המחקר מספק הצצה נדירה לאופן שבו מתעצבת דעת הקהל של מליוני אמריקאים דרך הפניית זרקור אל התקשורת המקומית… המחקר מלמד אותנו שסוגיות הומניטריות משפיעות מאד על הדרך שבה ישראל נתפסת, תזכורת לכך שבמלחמות של המאה ה־21, המערכה על הלגיטימציה הבינלאומית מתנהלת במקביל למערכה הצבאית, ולעיתים אף חשובה לא פחות ממנה." המחקר בוצע על ידי חוקרי מרכז המידע ע"ש גלייזר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) שלומי ברזניק, אלי קנאי, מאט שפירו ויעקב כץ, יחד עם פרופ' גיל טרוי.
