שריפת הענק שפרצה במהלך השבת במתחם ציון בעל התניא בהאדיטש שבאוקראינה, הותירה אחריה הרס עצום של מבני בית המדרש וקריית הכנסת האורחים, אך גם סיפור של נס גלוי ותושייה של רגעים ספורים. המשטרה המקומית עדיין חוקרת האם הדליקה פרצה בעקבות קצר חשמלי או כהשלכה של המלחמה.
בריאיון מיוחד ל-JDN, משחזר אברומי בלייך, בנו של הרב הראשי של אוקראינה, ששהה במתחם במהלך השבת את רגעי האימה ומתאר את הדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים. לדבריו, השבת החלה באווירה מרוממת במסגרת היערכות לפעילות קירוב: "הייתה שבת מאוד מאוד נפלאה. עשינו שבת מאוחרת יותר יחד עם המדריכים של מחנה הקיץ 'שובה' של הרב בלייך. הגענו לשבת גיבוש בהאדיטש לפני פתיחת המחנה, שאליו מגיעים ילדים מכל רחבי אוקראינה לשלושה שבועות של חיזוק. ב-8:30 בערב התקיימה קבלת שבת מאוד יפה, ולאחר מכן ירדנו למטה לסעודה".
הסעודה הופסקה בבת אחת באישון לילה. "בסביבות 12:00 בלילה, מישהו פתאום רץ פנימה בטירוף וצעק: 'אש, אש, אש, אש, יש פה אש!'", הוא מתאר. "יצאנו מיד החוצה וראינו אש ענקית משתוללת על הגג. לא הבנו מה קורה. כולם התחילו לרוץ ולצעוק, היה פה בלאגן גדול, גם בקרב העובדים המקומיים".
בעוד כוחות הכיבוי עושים את דרכם למקום, הבינו הנוכחים כי ספרי התורה נמצאים בסכנה מיידית והחליטו לסכן את חייהם כדי להצילם מתוך המבנה הבוער. "הלכנו למעלה וראינו את כל הבניין עולה בלהבות", הוא משחזר בנשימה עצורה. "כולנו רצנו פנימה, לקחנו את ארבעת ספרי התורה, תפילין, וכל מה שיכולנו לשאת. זה היה מצב מאוד מאוד מסוכן. מהשטח בחוץ יכולנו לראות במשך חצי שעה איך פשוט הבניין הולך ונשרף. אין יותר בית כנסת, אין עמדת קבלה. החדרים אמנם ניצלו פלוס מינוס, אבל המבנה המרכזי הושמד".
עד כמה קרוב היה האירוע להסתיים באסון כבד, ניתן ללמוד מלוח הזמנים המצמרר שהוא מתאר: "איזה שש דקות בלבד אחרי שלקחנו משם את ספרי התורה ויצאנו – כל הגג נפל וקרס פנימה, והבית כנסת הלך לגמרי".
צילום: באדיבות המצלם
למרות הנזק הכבד למרכז הרוחני, שמשמש לאורך כל השנה אלפי מתפללים ופליטים המוצאים בו סעודות ומקלט, התחושה המרכזית בקרב השוהים במקום היא של הודיה עצומה על כך שהאירוע הסתיים ללא נפגעים בגוף. "ברוך השם, ניסי ניסים שאף אחד לא נפגע", הוא מסכם בהתרגשות. "רק לחשוב מה היה קורה אם זה היה פורץ ב-4:00 בבוקר כשכולם ישנים. היו פה ניסים גלויים, שום דבר מעבר לזה לא קרה".
התפללתי שם לפני שנתיים, כואב מאוד, כי באש אותה היצתה ובאש דקדושה אתה עתיד לבנותה, כן יהי רצון.