המאבק הציבורי והמשפטי הסוער סביב הוצאת המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות المדינה הגיע היום (שני) לפתחו של בית המשפט העליון. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ לבקשה להוצאת צו ביניים דחוף שיקפיא את כניסתו של החוק לתוקף ויעצור את כלל הצעדים המעשיים שכבר החלו לקראת יישומו, עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגדו.
בקשתה של היועמ"שית מתמקדת בעיקר בהליכים המיידיים שקודמו מכוח החוק, ובראשם הקמת ועדת האיתור שבחודש שעבר כבר החלה לפעול לבחירת מנהל מח"ש החדש והממונה על התיאום. מנגד, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, פנתה לבג"ץ בדרישה לדחות את הבקשה לצו ביניים. אפיק הבהירה כי אינה מביעה עמדה לגבי העתירות עצמן, אך טענה כי בשלב זה מדובר רק בפעולות היערכות מנהליות ותקציביות שלא יגרמו לנזק בלתי הפיך, בעוד שהקפאתן כעת תסב נזק כבד ליכולת התפקוד של המחלקה אם העתירות יידחו בסופו של דבר.
החוק השנוי במחלקת, שאישורו סלל את הדרך למהלך, יזם חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד וקודם בתמיכתם הפעילה של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. החוק עבר בחודש שעבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 43 תומכים מול 39 מתנגדים, והוא קובע כי מח"ש תנותק מפרקליטות המדינה ותהפוך ליחידה עצמאית לחלוטין במשרד המשפטים, בעלת תקציב נפרד וסמכויות ניהוליות ופליליות שיועברו מידי היועמ"שית והפרקליטות לידי מנהל המחלקה החדש.
הוראות החוק מגדירות מנגנון מינוי חדש, במסגרתו מנהל מח"ש ימונה לתקופה אחת של שש שנים על ידי ועדה בת חמישה חברים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו. הליכי הערר על סגירת תיקים והכרעה במחלוקות בין מח"ש לגופי תביעה אחרים יועברו לידי ממונה חדש – שופט בדימוס שייבחר אף הוא על ידי אותה הוועדה. בעוד שעיקר הוראות החוק ייכנסו לתוקף רק בתום תקופת מעבר של שמונה חודשים (עם אפשרות להארכה בארבעה חודשים נוספים), הסעיפים המאפשרים את הקמת ועדת המינויים והתחלת איתור המועמדים נכנסו לתוקף באופן מיידי.
ברקע הדיון בבג"ץ ניצבת מחלוקת עמוקה לגבי נחיצות הרפורמה והשלכותיה על שלטון החוק. תומכי החוק, ובראשם ח"כ סעדה, טוענים כי הכפיפות ההיסטורית של מח"ש לפרקליטות יצרה ניגוד עניינים מובנה עקב יחסי העבודה ההדוקים בין הפרקליטים למשטרה, וכי הקמת גוף עצמאי היא הדרך היחידה להבריא את המחלקה ולהשיב את אמון הציבור במערכת.
מנגד, היועמ"שית, פרקליט המדינה עמית איסמן וכן שורה של מפכ"לים וניצבים לשעבר שהצטרפו לעתירות, מזהירים כי המבנה החדש והרכב ועדת המינויים מעניקים לדרג הפוליטי השפעה ישירה על גוף חקירה פלילי. לטענת המתנגדים, המצב החדש יטיל מורא על השוטרים ויפגע בעצמאותם, מחשש שחקירות הנוגעות לאנשי שלטון ומקורביהם יושפעו משיקולים פוליטיים. כעת נדרשים שופטי בג"ץ להכריע האם לעצור את הליכי ההקמה כבר בשלב זה, או לאפשר למדינה להמשיך בהיערכות עד להכרעה המשפטית המלאה.
