לאחר מלחמת העולם השניה, טען הגאון היהודי אלברט איינשטיין, כי "אינני יודע כיצד ילחמו במלחמת העולם השלישית, אבל הרביעית תתנהל במקלות ואבנים". אז אנחנו עדיין לא יודעים איך יילחמו במלחה"ע הרביעית, אבל בשלישית אנחנו כבר יודעים. והמלחמה היא לא עם נשק גרעיני, לא בטנקים ולכמות הנשק אין משמעות. המלחמה כולה מתנהלת ברשתיות החברתיות.
ואת זה הבין נשיא אוקראינה לפני כולם, ועם זה הוא כבר ניצח את המלחמה. זה לא משנה אם קייב תיכבש, אם דגל רוסיה יתנוסס על בניין הפרלמנט האוקראיני או שזלנסקי יוצא להורג, האוקראינים כבר ניצחו.
ממדינה שכל העולם ספר את השעות עד לנפילתה, הפכה אוקראינה למושא הערצה בעולם. סיפורי גבורה על חייליה ולוחמיה החליפו את הניתוחים הקודרים על קריסתה המהירה וממטרה לרחמים הפכה המדינה הנחשלת לגיבורה אמיתית.
בעוד שלפני המלחמה, ועם תחילתה, העולם המערבי גמגם, הבטיח שלא ישלח חיילים וחסך בסנקציות, הצליח נשיא אוקראינה, בעזרת דעת הקהל העולמית, לגרום למערב להחריף משמעותית את הסנקציות נגד רוסיה, לסגור את השמים לחברות תעופה רוסיות, לנתק את רוסיה ממערכת ה-swift ולגרמניה, למרות שהדבר עומד בניגוד לחוקה שלה עצמה ובניגוד מוחלט להצהרותיה המקודמות, לשלוח נשק לתוככי אוקראינה. ועל השינוי הזה בעמדת העולם המערבי חתום נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי.
פוטין ניהל את המלחמה ויצא אליה בדיוק לפי הספר. חנוט בחליפה ועניבה, באולם ענק, מפואר וריק, כשיועציו יושבים במרחק רב, הוא נשא נאום ארוך ארוך ובו פירט את בדקדקנות את ההיסטוריה. הוא חסם את הרשתות החברתיות במדינתו, דיכא ביד קשה את ההפגנות נגדו, הטיל צנזורה צבאית, ויצא למלחמה. רק שפוטין לא הבין שמה שהיה נכון לפני 30 שנה, כבר לא עובד. פוטין הבין את מה שהפרשנים הצבאיים בכל אולפני הטלוויזיה בעולם הבינו, זה לא כוחות. צבא אוקראינה היא נמלה ליד צבא הדוב הרוסי. רק שפוטין לא הבין נקודה אחת קטנה, העולם התקדם.
את הנקודה הזו הבין מצוין נשיא אוקראינה. בסרטונים קצרים ובציוצים בטוויטר, כשהוא לבוש חולצת טריקו, עמד נשיא אוקראינה ודיבר ישירות לאזרחי העולם. הוא לא ייפה את המצב, לא הטיל הגבלות וצנזורה, וכמו ווינסטון צ'רצ'יל בזמנו, הוא לא הבטיח כלום מלבד דם, עמל, דמעות ויזע. אבל בד בבד, הוא החדיר בחייליו ובאזרחיו מוטיבציה, הוא החדיר בהם אמונה. בלי להתיש את הצופים, במילים קצרות ומדויקות, בלי לטייח את המציאות, הצליח זלנסקי לגעת בליבותיהם של מיליוני אזרחי אוקראינה, ולגרום להם להילחם עד טיפת דמם האחרונה. כשהוא עומד ברחובה של עיר, לא מסתתר בארמונות מבוצרים, מפוארים ומנותקים, זלנסקי גרם לכל אזרח אוקראיני להפוך לחייל שיילחם עד הסוף.
הצבא האוקראיני מול הצבא הרוסי הוא דוגמה לסיפור דוד וגוליית. וכמו אז, גם היום, גם אבן קטנה, כל עוד היא מגיעה למקום המדויק שלה, יכולה להכריע את גוליית הענק.
אבל הניצחון של זלנסקי הוא הרבה מעבר להחדרת מוטיבציה לאזרחיו. זלנסקי, בסרטוני הטוויטר הכ"כ מדוייקים שלו, גרם לכל אזרחי העולם להפוך לחיילי אוקראינה. בפשיטות, בישרות, בפנייה הישירה והלא מתייפייפת, הוא הצליח לגעת בליבם של כל אזרחי העולם. בגאונות הפשטנית הזו, הוא הכריח את הממשלות ליישר קו עם אזרחיהם, להחמיר את הסנקציות על רוסיה, ולשלוח לאוקראינה קצת יותר.
ביום הראשון למלחמה, ביקשה אוקראינה בטוויטר מהמשתמשים לתייג את רוסיה ולהגיד לה מה הם חושבים עליה. אחד מהעיתונאים הבכירים בארץ לעג לציוץ האוקראיני ותמה אם ככה הם חושבים לנצח את המלחמה. אז כן, ככה הם ניצחו את המלחמה. מנשיא של מדינה נחשלת העומדת חסרת אונים מול הדוב הרוסי, הפך זלנסקי לגיבור עולמי ולמנהיג שהוביל את עמו ברגעים הקשים ביותר בנחישות, קור רוח, פשטות וגבורה. אזרחי העולם הפכו למעריציו הגדולים ביותר, כשהם גוררים אחריהם את ממשלותיהם לסנקציות חריפות, ואת פוטין לשולחן המו"מ בבלרוס.
ככה נראית מלחמה ב-2022, ואת המלחמה הזו אוקראינה כבר ניצחה.
ואגב, מי שעושים עבודה לא פחות טובה בזירה הזו, הם הפלסטינים במלחמתם בישראל. אבל זה כבר נושא לטור נפרד.
ולסיום, איננו יודעים חשבונות שמים, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה כי הגבול דרכו נכנסו מירב הכוחות הרוסיים, הינו אותו גבול בדיוק בו לפני כשנה וחצי עמדו חיילים אוקראינים כחומה בצורה ומנעו מחסידי ברסלב להגיע לציון רבם בראש השנה. במבט אטום וקר הם עצמו עיניהם מלראות את סבלם של הילדים שקפאו מקור, את הרצון הכ"כ פשוט של קבוצת יהודים לקיים את מה שציווה עליהם רבם, את הרעב ואת הסבל. בקשיחות הגובלת באכזריות, הם מנעו כל סיוע והגשת עזרה לאותם אומללים שישנו במשך ימים תחת כיפת השמיים, בגשם, בקור, בלי צרכים אלמנטריים בסיסיים. גם כששלחו אוכל חם עבור האומללים מתוך אוקראינה, עיכבו החיילים את האוכל במשך שעות, עד שהתקלקל, ורק אז נאותו להעבירו לצד השני של הגבול. אז שוב, איננו מתעסקים בחשבונות שמים, אך גם מלעצום את עיננו, אנחנו לא פטורים.
כן, גם אהבתי את הסוף.
על כל מעשה משלמים בסוף. יש דין ויש דיין
ובנוסף אפשר להוסיף ולרמז שגם המו"מ בין הרוסים והאוקראינים נמצא בעיר גומל שזו העיר שבה שהו הברסלבים עד לפתיחת הגבול בצד הבלארוסי, (לא, גומל היא לא העיר בירה ממש חוקה מלהיות כזו..)
ודאי שהאוקריינים היו צריכים למנוע מחסידים להיכנס. הם לא היו צריכים כלל להגיע בעיצומה של הקורונה. בקיצור מניעת כניסת החסידים היא עבירה מאד קטנה. לא על זה הם נותנים עכשו את הדין.
ההשוואה בין אוקראינה לדוד וגלית, היא מבישה, ומתאימה אולי לקראים.
דוד ניצח את גליית, לא בגלל האבן המדויקת, אלא בגלל שאמר 'אתה בא אלי בחרב ובחנית, ואני בא בשם ה".
אז בבקשה, קצת כבוד לאמונה ולתורה, שלא מוזכרים בכלל לאורך כל המאמר, רק איינשטיין וצרציל ועוד כל מיני שמות של כופרים.
דווקא הקטע האחרון היה לגמרי במקום, ולפעמים קטע אחד טוב יכול להציל על מאמר שלם גרוע
ב"ה
בעניין שתי הצדדים למלחמת רוסיה אוקראינה
באמת שתי הצדדים התנהגו ברשעות במשך מאות שנים כלפי היהודים, מדובר במלחמה שעמים אלה ניהלו נגד היהודים והיהדות, ומלחמה זו ממשיכה בעיקר בהיבט הרוחני בימינו, וזה מטרת הפנייה
בעניין אוקראינה, ראו מה שצורף מאמר בעיתון המבשר תחת הכותרת "אל תרחמו על אוקראינה.
נוסיף ונחדד שהפרעות של האוקראינה רק במאה הקודמת למניינם נעשו במימדים בלתי נתפסים, ונאמדים במספרים שאי אפשר להכיל, כך למשל בפרעות שנעשו בשנים התרש"ז – התר"פ (לפני כמאה שנה) נערכו יותר מ – 1,500 פרוגרומים שהתקיימו ב – 1ף300 כפרים ועיירות ברחבי אוקראינה, בהם נטבחו יהודים בהיקף של בין 50,000 ל- 200,000 לפי הערכות אחרות, בנוסף לרבבות פצועים באכזריות נוראה שאי אפשר להעלות על הכתב
הפרעות נערכו על ידי כוחות צבא סדירים ובלתי-סדירים של אוקראינים, וחלק ניכר מהם נערך ביוזמת האוכלוסיה המקומית
קודם לכן זכורים לשמצה הפרעות בתקופת במרד חמלניצקי ימ"ש – גזרות ת"ח–ת"ט שנערכו ביהדות פולין (כיום באזורי אוקראינה המודרנית) בהם נטבחו רבבות יהודית, ועל מאורעות אלה התבטאו כותבי קורות הימים כי "לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם"
אותו חמלניצקי ימ"ש נזכר בכבוד עד היום בתהודה הלאומית באוקראינה ונחשב לאחד ממניחי היסודות לאומה זו, בעוד שבהיסטוריה של עם ישראל הוא נזכר כצורר האחראי לגזירות ת"ח-ת"ט ולרצח אלפי יהודים.
בתקופת השואה האיומה, ידוע כי האוקראינים היו משתפי הפעולה הנלהבים ביותר של הגרמנים, ושיתוף פעולה זה בא גם מהאוכלוסיה המקומית, וגם באופן היותר ממוסד שצמח מאוכלוסיה זו, כאשר השוטרים האוקראינים השתתפו עוד בטרם הקמתה המסודרת של המשטרת עזר לגרמנים (וכמובן לאחר הקמתה) בפוגרומים בגליציה המזרחית ובאזורי לבוב וווהלין. הם הועסקו בשמירה על גטאות וכמלווי שיירות של יהודים שיצאו מהם לעבודה, כאשר הם יורים בכל הנחשלים בדרך או המבקשים לחמוק או לברוח. במסגרת זו תקפו את היהודים, ביצעו התעללויות שונות ואף ירי סתמי. כוחות המשטרה השתתפו בטבח בבאבי יאר ובמקומות נוספים, כשומרים היקפיים על אזור הטבח, על מנת לבודד אותו ולשמור שאיש לא יימלט. בעת אקציית ארנטפסט השתתפו כוחות משטרת העזר האוקראינית בחיסול הגטאות, בריכוז היהודים במהלך אקציות, בחיפוש אחר מסתתרים ובציד אחר בורחים.
עכשיו, שר החוץ היהיר ורפה השכל של מדינת ישראל, מתגרה במעצמה הרוסית לטובת מדינה אנטישמית שחבה חוב נורא לעם ישראל, ותוך סיכון אדיר לעם ישראל. וכך גם ראש הממשלה יצא בהתבטאויות שמעבירות מסרים שליליים כנגד רוסיה למרות אזהרות מנשיא רוסיה לישראל שתשמור מרחק מהתעסקות בעימות.
עד כאן הסכנה הגשמית, שמקורה בחוסר ההכרה של אנשים פורקי עול אלו כי לא ככל הגויים בית ישראל, אנו נמצאים בגלות ואיננו נמצאים בימי תוקפנו כלפי האומות.
ומכאן לסכנה הרוחנית:
ראש הממשלה, נפתלי בנט, נאם אתמול (יום חמישי) בטקס סיום קורס קצינים, בבית הספר לקצינים בה"ד 1, על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואמר דברי רהב לפיהם "מדינת ישראל ניצבת דווקא בימים אלה כעוגן של חוזק, של יציבות, של ביטחון ושל תקווה, באיזור קשה, רווי איומים ואתגרים. כל ישראלי יודע תמיד שיש לו בית לשוב אליו, שיש מי שידאג לו בעת צרה".
ואז פנה ליהודי אוקראינה ואמר, "מכאן אני פונה לאזרחי ישראל שעוד לא יצאו מאוקראינה: צאו כעת. שמרו על חייכם. האנשים שלנו ממתינים לקלוט אתכם במעברי הגבול במערב המדינה. בנוסף, כל יהודיה ויהודי, בכל מקום בעולם, יודעים שאנחנו מחכים להם כאן ושהדלת של מדינת ישראל תמיד פתוחה".
את אשר יגורנו בא, נפתלי בנט, נולד בארה"ב בבית של רפורמים, ורק לאחר עלייתו לארץ השתלב בבית ספר ממ"ד שם לא היה מקובל הזדהות עם רופרמים, והוא ומשפחתו באול אופן כלפי חוץ הפסיקו השתייכותם לקהילה הרפורמית שלמעשה כמעט לא הייתה קיימת בארץ.
אלא שמעשיו מוכיחים כי שברוחו נשאר הוא רפורמי, והנה בתקופת שלטונו הרימו הרפורמים ראש והגיעו לעמדות שליטה בהם לא היו מעולם.
כך בליווי הרפורמים תחת שלטון בנט, מתחוללת הפגיעה האנושה בחוק הגיור, כאשר גם קודם לכן המצב היה בכי רע!
עתה, קיים חשש גדול, כי כאשר פונה בנט ל "כל יהודיה ויהודי " (כך במקור כמנהג האדומים מקדים לשון נקבה לזכר), כוונתו לכל מי שלפי ממשלת הרשע רשאי הוא לעלות לפי חוק השבות ואחר כך לעבור גיור רפורמי.
אם כן מצב ההתבוללות הנורא בארץ, הולך להתעצם עם מצב מצוקה באוקראינה, כאשר יש אכן עלפים רבים של יהודים תינוקות שנשבו החיים שם, אך בעשרות מונים קיימים שם אזרחים לא יהודיים הרשאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, ולפי אומדן מדובר במאות אלפים.
ואנה אנחנו באים? כבר כיום בצבא ההיתוך מתקיימת התבוללות נוראה של יהודים עם רוסים ואוקראינים לא יהודים, כאשר הגיורים בצבא, והמשך הקשר שנמשך מהצבא באים לידי ביטוי בנשואי התבוללות לאחר הצבא.
לפני שנים היה מתפרסם תדיר סדרה של מאמרים הקוראים לכתיבת ספר יוחסין.
אכן קמה יוזמה זו וכמעט שקרמה עור וגידין, אלא שהיוזמה השתבשה.
אז לפי מה שזכור לי שקראתי בספר שיצא לזכרו, אמר מרן עט"ר הגרי"ש אלישיב זצחוק"ל כי אם מעמד הגיור יפגע, נהיה חייבים לחזור ליוזמה זו.
והנה כעת, הגענו הלום! למה אנו מחכים?
מדובר בהתרברבות של דל גאה, כל האוקראינים שכעת מתרבבים, הם נשענים על מגבלה שרוסיה כפתה על עצמה, לא לרמוס את האזרחים.
העולם חשב שהרוסים יתנהגו בברוטאליות כמו שהם יודעים וכמו שהם עשו בצ'צ'ניה, אף אחד הרי לא יכול להגיד להם מה לעשות. אם כך היה קורה אוקראינה הייתה אכן נכבשת תוך 48 שעות.
פוטין בחר בפעילות יחסית כירורגית של תואמת את כל הפעולות של הצבא הרוסי עד היום, יכול להיות שהוא רצה את אהדת האוקראינים שיקבלו את שלטונו מרצון. במצב שכזה מבין מליוני האזרחים מגיחים חמושים עם טילי כתף חדישים שזה עתה סופקו להם על ידי מעצמות המערב.
אם פוטין יחליט להוריד את הכפפות מצבם של האוקראינים יהיה רע ומר ולא יוכלו יותר להתרברב.
לא צריך להיות לנו סנטימנטים לאף צב משתי הצדדים סבלנו די והותר לאורך ההיסטוריה.
הנה עברו בקושי 5 ימים ומאמר התהילה כבר לא רלוואנטי
אוקראינה הולכת ונחרבת, הרוסים התחילו להוריד את הכפפות, אלירון צדק!
תודה על הכתבה!
האפשרות לסמן "מעניין" "לא מעניין", לא משקף בכלל את רחשי הציבור, יש אמריה בסוף המאמר על חשבון שנסגר עם האוקראינים בגלל מה שעשו לברסלב (ואגב זה לא רק האוקראינים אלא בעיקר מדינת ישראל…) אז הרבה תומכים באמירה הזו וסימנו לצורך כך "מעניין", הסימון הזה לא אומר שתומכים בהשוואה השערורייתית של האוקראינים לדוד וגולית עפ"ל, ובטח זה לא אומר שתומכים ב"גבורה" כביכול של האוקראינים.
פוטין מתכן להנדס אותם ולהשפיל אותם עד עפר, להיות נתינים שנשלטים אפילו ברמה של רגשות על ידו, זה תחושה שעדיף להם מוות מחיים. נוסף לזה התחזית הקודרת להיות עוד שנים רבות תחת שלטון רודני בולשביקי במקום מערבי מודרני נהנתני, מבחינתם החיים כבר נגמרו והם מעדיפים למות כביכול כמו "גיבורים".
לא ראינו אותם גיבורים במלחמה נגד הנאצים, אדרבה הם חברו אליהם והתנדבו לשורותיהם בהמוניהם, זו אומה שפלה ולא גיבורה!