תפקידו של עיתונאי ההולך בדרך ה' היא להרבות כבוד שמים על במות השיח הציבורי. בעידן בו הדעות והידע הם נחלת כלל הציבור, לכותבי המאמרים תפקיד חשוב יותר – להדהד ולחזק בשער בת רבים את דברי קודשם של גדולי ישראל. לא, גדולי ישראל ממש לא צריכים אותנו, זה חלקים מאיתנו שצריכים את החיזוק הזה כתשובה לרדידות ההשקפתית הקיימת גם בתוך המחנה.

במסגרת הטור השבועי שלי העולה בבמה מכובדת זו התייחסתי בשבוע שעבר לנזק שנגרם לשמירת הדת בישראל בעקבות ההיצמדות של חברי הכנסת החרדים ליו"ר הליכוד בנימין נתניהו. הטיעון המרכזי היה שראשי המפלגות רגילים בחברתו של נתניהו, ובשל כך מתקשים להקים ממשלה בלעדיו. לצערי, היו שפרשו את הדברים כהבעת עמדה מול דעתם של גדולי ישראל ששליחי הציבור פועלים בדרכם.

בתקופת בחירות וכשהאמוציות בטמפרטורה גבוהה, כל אמירה המתפרשת לשני צדדים הופכת בקלות למפחיתה בערך הציות לגדולי ישראל. לכן, אודה ואומר טעיתי בכך שכתבתי את הדברים ללא הסבר מספיק, כך היו שטעו כאילו שיש לנו היתר להציע דעה לעייני העדה.

האם אסור לנו לבקר ח"כים חרדים?

בתוך מגוון הדעות והרגשות הכובשות את השיח הפוליטי, לעיתים אנו מאבדים את ההבחנה בין עיקר לטפל. ברור שכל מטרת השותפות של הציבור החרדי בפוליטיקה היא אך ורק כדי להציל את שמירת הדת בישראל.

הדרכים להשגת המטרה חלוקים בין גדולי עולם ואין לנו השגה ואף לא ניסיון להגיע להבנה במכלול השיקולים בהם הוכרע האם להשתתף בבחירות, ואם כן האם להיכנס לקואליציה ואף לכרות בריתות פוליטיים עם מפלגות חילוניות. מנהיגי כל דור פסקו ברוח קודשם את הדרך בה נלך, ואנו מצווים ללכת בדרך אותה הנחו ללא שינוי.

להלן מספר עובדות הקשורים לדיון שלנו: בדור האחרון הכריעו מנהיגי הדור שעל ציבור יראי השם לחתור לחבירה פוליטית למחנה המסורתי – גוש הימין; עקרון חשוב שמנחה את הפוליטיקה החרדית הוא קידוש שם שמים בעשייה הציבורית; מלבד השמירה על ערכי התורה בחוקים והעשייה הציבורית למען החלש – מכלל המגזרים, קידוש ה' מגיע בהתנהלות ישרה וערכית של חברי הכנסת, לכן הבטחות חסרות בסיס לבוחרים ותעלולים פוליטיים בוגדניים אינם קיימים בפוליטיקה החרדית.

כך, חוץ מהתמיכה במחנה המסורתי אל מול שמאל פרוגרסיבי ששם לו למטרה להשמיד כל חלק בחיינו היהודים, אנו הולכים עם מחנה הימין בגלל הברית הפוליטית שהתחזקה בשנות הנהגתו של נתניהו, וההליכה בדרך הישר שאמורים לייצג שומרי התורה – שמירת אימון. ההכנסה של אדם כזה או אחר למשוואה הפוליטית אף פעם לא נעשתה על ידי גדולי ישראל, ההכנסה של שיקול הנראות – קידוש ה', בהחלט קיימת.

אם לנראות יש תפקיד, גם להצהרות של חברי כנסת יש חשיבות, וכשבמקום להצהיר על חבירה בלתי מסויגת למחנה הימין, כפי שהורו גדו"י, הם מצהירים שיחברו בכל מחיר לנתניהו, אנחנו בבעיה של נראות. עד שלא שמענו את דעת קודשם של מנהיגי הדור עדיף שנשתוק ולא נמכור את ערכינו כדי להשיג כמה קולות בקלפי. כשהביקורת מופנית למעשים של ח"כים, מוטב שיעלו בבמה הציבורית לדיון ושחלילה לא נגיע למצב שאין ברירה אלא לחזק אדם ולא אידיאל.

הלך

ברוך שפטרנו מעונשו של האופורטוניסט, תחושת ההקלה מנפילתו של נפתלי בנט משמחת כל לב של ההולכים בדרך האמת וראו מול עיניהם אדם שהרס כל חלקה טובה בדרך להגשמת חלום שהיה רחוק ממנו באופן הגיוני. תחושת השמחה לא תכבה את הנזקים העצומים שאנחנו עדיין מתמודדים איתם, כשהמרכזי בהם הוא המלכת יאיר לפיד, פוליטיקאי רדוד שהולך לנהל פה את העניינים בקרוב.

צרוף של כמה תקלות במערכת השלטון בישראל הובילו למצב הבלתי נסבל בו פוליטיקאי לא מתאים הגיע לכיסא ראש הממשלה וגרר את כולנו ליכולותיו הנמוכות בכל היבט מדיני. השילוב בין משבר פוליטי מתמשך, תקשורת שהחליטה לקבור את כולנו בגלל שנאתה למנהיג הימין בנימין נתניהו, ואדם מסכן שמאוד שאף למשהו בחייו ולא יכל לראות אותו אפילו מרחוק.

בנט הוא ילד מגודל שעדיין כבול במחמאה של אמו שהוא המוכשר בעולם. הוא פשוט לא עבר את השלב בגיל ההתבגרות בו מבינים את ההפרש בין מילות העידוד שאומרים כדי לצמוח לבין הצמיחה האישית האמיתית. יום לפני כניסתו לתפקיד ראש הממשלה הוא היה בטוח שרק הוא יוכל לעשות את זה כמו שצריך. חדור בדמיונות על יכולותיו נעמד האיש מול המראה וסיפר לעצמו שהוא מציל את העם היושב בציון, ולכן מותר לו לעבור על כל חוק אנושי בסיסי בדרך.

השקר והאכזריות כוסו בערמות של מחשבות על הטוב שהוא עושה לנפגעים, גם בנאום הפרישה שלו בנט המשיך להציג את תקופתו כמוצלחת, הוא מאמין בזה כי רק את זה הוא רואה מבעד למסכי הדמיונות. אבל אנחנו חיים את האמת שהייתה רחוקה – החובבנות שנובעת מאותה התבגרות כושלת שיבשה את החיים בישראל.

במערכת מתוקנת אדם עם שיגעון גדלות אינו יכול להגיע לתפקיד כה בכיר, קיימים מספיק מנגנונים כדי למנוע מפוליטיקאי שבתקופה הטובה ביותר שלו הצליח להביא 7 מנדטים בכוחות עצמו לפלס את הדרך לפסגה. אלא שהתסבוך הפוליטי שנוצר בישראל בשל השנאה לראש הממשלה לשעבר נתניהו, ריסק את מנגנוני הבטיחות מפני מגודלים סטייל בנט.

מחנה השמאל החליט ששווה להרוס את כל מה שבנו פה למען המטרה הקדושה – הפלת שלטון הימין בראשות נתניהו. יחד עם תקשורת מגויסת שהשתיקה את הסבל שיצר בנט, נוצרה המפלצת בדמות הממשלה הכושלת ממנה אנו נפרדים. שלום ולא להתראות.

דרעי, גפני, הגיע הזמן לשחרר! כמה עוד נשלם על המלכת נתניהו? / יעקב בנדה