דרעי, גפני, הגיע הזמן לשחרר! כמה עוד נשלם על המלכת נתניהו? / יעקב בנדה

ארוחה בשרית יכולה להיות משובחת מאוד, ארוחה חלבית מסוגלת לייצר חגיגה של טעמים מיוחדים בפה, למרות זאת, חלבי ובשרי לא הולכים ביחד. לעיתים ההרכב שנוצר פשוט מביא להרס, למרות שכל יחיד ממנו מושלם. בהקבלה, פוליטיקאים יכולים להיות מוצלחים במיוחד ולהוכיח זאת במשך עשרות שנים, לפעמים ההרכב של ההנהגה הופך להיות בעיה.

בשנתיים וחצי האחרונות האינטרס היהודי בישראל נשחק ונפגע ללא הפסקה, עד ששכחנו שהיו תקופות שדווקא השמירה על גדרי הדת התחזקה ולומדי התורה בארץ זכו למעט שקט מהרשויות. היו אלה אותם פוליטיקאים שמאיישים גם כיום את המקומות הראשונים במפלגות החרדיות שנלחמו בעוז נגד כל יוזמה אנטי דתית ובעד הגדלת כוח התורה בישראל והביאו את התוצאות הנדרשות משולחיהם.

הם עשו זאת בהצלחה רבה וייצגו אותנו נאמנה, עד שמשהו נשחק בדרך. אולי אלה השנים הארוכות של יחסי חברות עם ראשי השלטון הם שהביאו לתרבות הנהגה אחרת מזו שהכרנו – הליכה העיוורת אחרי מחנה הימין ואחרי מנהיגם הנרדף נתניהו שבאה על חשבון ההישגים למען היהדות, נושא שהיה ההכשר היחיד שנתנו גדולי עולם זי"ע לכניסה למשחק הפוליטי בישראל. אין דרך אחרת להסביר את מכירת החיסול של הכוח הפוליטי החרדי-יהודי לטובת נתניהו אלא הקרבה האישית בין דרעי גפני וליצמן (שעדיין קובע בשטח) למושא הערצתם – המנהיג הדגול.

שנות החברות והקרבה לימין המחבק השכיחו מהפוליטיקאים החרדים את המטרה שלשמה נשלחו – לשמור ולחזק את האינטרס הדתי בישראל. הצלחתם אמורה להימדד בתוצאות בתחום זה בלבד – והוא לא בשיא בשנים האחרונות. אם נשפוט לפי התמסרותם למטרה במשך השנים, אי אפשר לחשוד שיש כאן זלזול במטרה, ייתכן שזהו הטבע האנושי שמטשטש את את הדרך להגיע אליה כשנמצאים באזור הנוחות עם מנהיג היסטורי כמו נתניהו.

האם מנדטים זו מטרה?

תומכי ההיצמדות לימין ולנתניהו (לא אנשי 'ביבי המלך' שלא טורחים לצרף היגיון להערצתם) מסבירים כי אין זו בעיה של הפוליטיקאים אלא ש"מה לעשות, הציבור ימני ואם לא ייתמכו בנתניהו זה יביא לאובדן קולות". האמת הסבר משכנע, רק ממתי מספר המנדטים זו מטרה אם הם בכול מקרה לא יהוו כוח פוליטי בין הגושים? אם השתתפותנו בבחירות ובכנסת נועדה לשמור ולהציל ככל האפשר את מעמד הדת בישראל מדוע הדעות הפוליטיות של חלק מהמצביעים חשובות?

למרות 4 מערכות בחירות שבהם שמענו את דברי קודשם של גדולי ישראל בסוגיות הציבוריות, עיני העדה לא למדו אותנו שיש שינוי במטרות שלשמם אנו הולכים לקלפי. ההיצמדות לימין ולנתניהו לא נאמרה אף פעם כמטרה. לזכות ההנהגה הפוליטית הנוכחית יאמר שאין מהם חשוד על ערעור בדעת תורה והם אף הוכיחו ציות מוחלט במשך עשרות שנים.

כבר חברים. צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

כאמור, אף אחד לא יכול לקחת את הקרדיט להצלחה המרשימה של ההנהגה הנוכחית במשך עשרות שנים. למרות כוחות אדירים שניסו לחבל, הסטטוס קוו לא שונה באופן משמעותי לאורך השנים. עולם התורה פרח למרות המלחמות שניהלו נגדו. אז למרות הביקורת על ההתרשלות בנושאים האזרחיים כמו דיור, תעסוקה ואיכות החיים, בתפקידים שהוגדרו למפלגות החרדיות – הגנה מרודפי הדת – התוצאה טובה, עד שהגיע הסינוור מנתניהו.

ההליכה אחרי נתניהו הביאה למצב שהחבר'ה פשוט לא מצליחים להקים ממשלה בלעדיו. אם חשבנו שארבעה סבבים של בחירות וממשלה רודפת דת יביאו את ראשי ש"ס ויהדות התורה לחשיבה אחרת שתתמקד במטרה, מגיעות ההצהרות עם פתיחת מערכת הבחירות שמוסרות שוב את הכוח הפוליטי שלנו לאדם אחד.

בש"ס כלל לא מתנצלים על ההרס במעמד הדת והאינטרס החרדי בעקבות הנאמנות לנתניהו. כשח"כים אמיצים ביהדות התורה הצהירו בהיגיון רב שלא יימכרו את האינרס של הציבור לטובת מנהיג חילוני הגיעה ההודעה החד משמעית של ראש המפלגה: "עמדת יהדוה"ת שהייתה ונשארה שאנחנו הולכים רק עם הימין ועם נתניהו. יהדות התורה לא תיכנס לממשלה עם השמאל בשום קונסטלציה, ואנחנו מציעים לכולם להוריד את האופציה הזאת מהפרסומים המגמתיים והשקריים המתפרסמים מעת לעת", הודיעו היום מטעם יו"ר המפלגה משה גפני.

השמאל עדיף?

לשומרי התורה יש מטרה בהליכתם לקלפי, ענקי התורה הגדירו אותה, אם ראשי המפלגות החרדיות לא הצליחו 4 פעמים להשיג אותם, אין סיבה לחשוב שבפעם החמישית יקרה השינוי במיוחד כשההצהרות זהות כמו בפעמים הקודמות. אז אולי הגיע הזמן לתת לאחרים לנסות?

האם המסקנה היא שצריך ללכת עם השמאל? חלילה, אנחנו מחויבים לעשות את כל המאמצים כדי שהמחנה המסורתי יחזור לשלטון. ברור שרדיפת השמאל את יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מגיעה מאותה שנאה שבוערת בהם ליהודי המסורתי שנתניהו מייצג את המחנה שלו, לכן אנחנו מחויבים גם לפעול לכך שדווקא נתניהו יחזור לכיסא ראש הממשלה. מה עוד שמהצד השני מחכים אנשים שהאידיאולוגיה העיקרית שלהם היא ניתוק העם בישראל מהמסורת.

אבל כפי שנהגנו מאז קום המדינה, אנחנו סותמים את האף ויושבים עם מי שיקדם את מה שאנחנו מחויבים לו – שמירת הדת בישראל. בפוליטיקה אין מקום למלחמות אגו שיוכיחו שהצלחנו להחזיר את ביבי אם בצד השני יש ספק לפגיעה באינטרס הדתי. הבעיה בהנהגה הנוכחית שהיא מצהירה ומוכיחה שהיא בצד אחד עם אדם אחד, ובכך סוגרת את האפשרות האחרות – כמו ממשלת ימין בלי נתניהו או ממשלת אחדות.

מיותר לכתוב אך בערב בחירות חשוב להדגיש: הדיון על יכולות העומדים בראש המפלגות החרדיות והביקורת על התנהלותם לא ישנו את נאמנותנו לדרך התורה והציות לגדולי ישראל שיחליטו מי יעמוד בראשי המפלגות – ובמצוותם נלך לקלפיות להגדלת כוח התורה.