בדייקנות אופיינית, התייצבו בני גנץ וגדעון סער, כמעט בדיוק בזמן שנקבע מראש, ובישרו לעם ישראל על ריצה משותפת של סיעותיהם בבחירות הקרובות. ספק אם ליבו של מישהו רטט למראה האיחוד המרגש, אין ספק שישנם מי שחרקו שן למראה המפלגה המתנפחת שקמה לה פתאום.
לאיחוד בין השניים יש אסטרטגיה אחת גדולה, והיא הגדלת הגוש שימנע מנתניהו את השגת המנדט ה-61. את המטרה הזו הם מקווים להשיג על ידי פיצול כלל המערכת הפוליטית לשלושה ראשים, מימינם גוש הימין, משמאלם – לפיד ומפלגות השמאל, ובאמצע מחנה המרכז בראשות גנץ.
הצלחתם תלויה בעיקר בשאלה האם יצליחו להביא לגוש ה'מרכז' קולות משני הצדדים, או שבמבחן התוצאה גוש השמאל פשוט יתחלק לשניים. לגנץ נוח מאוד לדחוק את לפיד שמאלה ולהתרווח במרכז כגורם פחות קיצוני שכמובן לא מפספס שום הזדמנות להזדעזע מחזרתו של נתניהו לבלפור. סער לעומתו, ניצל בעור שיניו מפרפור מייסר על גבול אחוז החסימה לאורך כל מערכת הבחירות. ואם מיכל שיר ושמות נוספים במעלה הרשימה יהיו מי שישלמו את המחיר – זה משהו שהוא מוכן להקריב בתמורה.
בנאומו אמש, חזר סער פעמיים על הגדרת המפלגה החדשה: ימין-ממלכתי ומרכז-בטחוני. שמאל? הס מלהזכיר. לא חשובה העובדה שבבחירות הקודמות היו אלה גנץ ומיכאלי שהתקוטטו על אותה משבצת, כך גם לא ניתן שמץ של תשומת לב לפגישותיו התכופות של גנץ עם אבו מאזן, וזאת למרות שבהסכם בין השניים מאפשר סער לעמיתו להמשיך להתרועע עם יורשו של ערפאת ככל העולה על רוחו.
יש עתיד לא תשתה למפלגה המאוחדת את המנדטים בקשית, לא רק כי לא בטוח שהם יודעים איך לעשות את זה וכי יאיר לפיד הוא קמפיינר הרבה פחות טוב מנתניהו, אלא גם בגלל שלפיד צפוי להמשיך לנקוט בעמדה הפייסנית בה הוא כל כך התאהב, ובעיקר להסביר כי עם על הכבוד לרשימה החדשה, הם לא יהיו אלה שינהיגו את גוש השינוי. לכן, יסביר לפיד לגוש רק לא ביבי, עדיף לחזק את המפלגה הדומיננטית והגדולה שתעצור את כהונתו השישית של נתניהו.
תחת גלגלי ארבעה עשר המנדטים שצופים הסקרים למפלגה המאוחדת, נדרסו יועז הנדל וצביקה האוזר. ממקום נפילתם הם פוגשים לא רק את סיעתם הנודדת, דרך ארץ, אלא גם את מתן כהנא, שר הדתות, עדיין, שמחפש גם הוא בית. השלושה במצב כך כך רע, שאילת שקד שבעצמה מנסה באפיסת כוחות להחזיק את הראש מעל המים, עשויה להיות גלגל ההצלה שלהם. ואפרופו גלגל, עמיחי שיקלי שהיה נראה במצב בעייתי מאוד עד אתמול, היה צריך לגייס הרבה מאוד אדיבות כדי שלא להתגלגל מצחוק למראה חבריו, שרק לפני כמה חודשים היו אלה שזרקו אותו אל מימיה הסוערים של הפוליטיקה, בלי אופק של ספינה להתרווח בה.
