סוגר פינות / ישראל ארנפלד בפרשנות על המהלכים של גדי איזנקוט בפוליטיקה

גדי איזנקוט הביא איתו משהו מהצבא לפוליטיקה. כשמתכננים מבצע, התנקשות או כל פעולה אחרת, סוגרים אותו מראש, בשלב התכנון, מכל כיוון אפשרי. איזנקוט הביא איתו את התכונה הזאת לפתיחת הקריירה הפוליטית שלו והוא סוגר כל פינה אפשרית כבר מעכשיו. הרבה מאוד זמן הוא ישב על המדוכה והתלבט לשורותיו של מי להצטרף. בסוף מי שזכה בו, לפחות בעיני המתקוטטים עליו, היה זה שהסכים לקבל את תנאיו.

לפי הלחשושים במערכת הפוליטית, איזנקוט הציב לגנץ שלושה תנאים; קיום פריימריז בעתיד הנראה לעין, הצגה של אפשרות תיאורטית להקמת ממשלה, ומעמד עתידי פוטנציאלי של מפלגת שלטון. איזנקוט תופר היטב את הקצוות. לא משאיר מקום להימורים, ולפי הנחרצות והעקביות שהוא מציג, לא בטוח אפילו שהצטרפותו לגוש רק לא ביבי תהיה רעה לגוש הימין. הוא חדור מטרה, מעוניין להשפיע ולא נראה שיבוא לו טוב לשבת באופוזיציה במקום להיות במצב שבו הוא יוכל להשפיע יחד עם הליכוד על הדברים החשובים לו. גם במקרה של תיקו נוסף בליל מוצאי יום הבוחר – לא בטוח שהוא יהיה בעניין להפקיר את הזירה למערכת בחירות נוספת.

פרסום נוסף אמש טען כי בנוסף לתנאים שהציב לגנץ ולפיד, הוא גם החתים את מתן כהנא, אותו הביא איתו למפלגה, וכך יעשה כנראה גם לשניים הנוספים שיוכל לשריין, על הסכם לפיו בהינתן מצב של מחלוקת אידיאולוגית – על חבר הכנסת להתפטר ולפנות את מקומו לבא אחריו. לא ברור איזה תוקף חוקי יש להסכם שכזה אבל איזנקוט עושה מה שאפשר כדי שלא תראו פה מחזות שקלי וסילמן.

בהצהרתו לפני שבוע, איזנקוט נזהר במילותיו כשדיבר על נתניהו. הוא הצהיר כי עמדתו היא שמוסרית אדם שנושא כתב אישום לא יכול להתמודד על תפקיד ציבורי. אך הוא לא הכריז והבטיח שיחרים אותו. האם זה נאיבי לצפות שסוף סוף יבוא אדם אחראי ממחנה השמאל שיביא לסופה של הסערה המטורפת שמתחוללת כאן סביב נתניהו כבר כל כך הרבה זמן? ייתכן. אבל המקסימום שיוכל לקרות הוא שנתאכזב.