למרות הכל, מצביעי מפלגות גוש הימין עדיין רדומים. מדוע? / פרשנות

חמש עשרה מיליארד שקלים, עלו עד כה מערכות הבחירות התכופות בישראל, אבל האמת היא שאיש לא יודע אם הסיכום הזה הוא דו"ח סופי או דו"ח ביניים, לקראת מערכות בחירות אחרות שעוד יבואו.

למרות שמדובר במערכת בחירות שהייתה אמורה להוציא את הימין והשמאל אל הקלפיות, המצב הסטטי הוא זה השולט. בימין היו לכאורה אמורים לצאת בכל הכח, כדי לתקן את נזקי הממשלה המתפזרת, ובשמאל היו אמורים להוציא את כולם אל הקלפיות, כדי להמשיך לשמור על הכסא של יאיר לפיד בתפקידו כראש ממשלת המעבר, אבל הציבור בישראל מיואש, לא נותן עוד צ'אנס, עייף ו… עייף.

אומרים שאם הייתה קמה מפלגה למיואשים, היא הייתה זוכה בלא מעט מנדטים ויכולה להקים קואליציה לבדה, אבל עד שתקום מפלגה שכזו, בינתיים ראשי מפלגות הימין רואים את הנתונים ועיניהם כלות.

אמש התפרסם סקר לפיו שיעור ההצבעה בגוש הימין נמוך בחמישה אחוז מאשר בקרב מצביעי הקואליציה הנוכחית. נתון מדאיג, אך לא חדש עבור מי שמצוי בנתונים. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו היה מהבולטים שהכירו את המספרים הללו, עוד ביציאה לבחירות. לשם כך הוא החליט לכתת את רגליו לצפון ולדרום, לפריפריה ולשווקים, הכל במטרה להעיר את אנשי הימין.

רק אמש קיים נתניהו סדרת מפגשים עם המוני התומכים, בארבעה מוקדים שונים: בקרית שמונה, צפת, טבריה ובית שאן. שיא שאפילו צעירים היו כבר חשים מותשים, אבל נתניהו לא מתעייף, בעיקר מבין שאין לו את הפריבילגיה להתעייף.

חברי גוש הימין רואים את הנתונים הללו ועיניהם כלות. לא רק נתניהו חרש את הארץ, גם חברי הכנסת של המפלגה בילו לא מעט מזמנם במהלך החודשים האחרונים על כבישי ישראל, וכמותם גם חברי ש"ס ויהדות התורה שתרו את הארץ לאורכה ולרוחבה, מקיימים כינוסים ועצרות בחירות. הא ואיך שכחנו, את איתמר בן גביר שממלא אולמות איפה שהוא לא הולך.

אבל כל זה לא עוזר, כשבסופו של דבר, פעם אחר פעם הסקרים הפנימיים של המפלגות, אופטימיים פחות מאלו שמתפרסמים בכלי התקשורת ומבהירים מעל לכל ספר, שלמרות הכל אנשי הימין עדיין רדומים.

ובשקט בשקט, בניגוד לכל מה שסיפרו על שמאל רדום ומגזר ערבי שלא רוצה לצאת ולהצביע, ביש עתיד חזרו לחרוש את הארץ, לפיד ממלא אולמות עמוסים עד לעיפה, ואפילו בציבור הערבי נרשמת עלייה של אחוז בשיעור ההצבעה. עד כמה האמביציה בשמאל לצאת ולהצביע גברה, אפשר ללמוד גם מהעובדה שישראל חופשית של אלי אבידר עושה קמבאק, והוא עוקף את הדר מוכתר בסקרים, אחרי שבעבר חסמה אותו אפילו בווטסאפ.

בשמאל מבינים שהפיצול בתוך המחנה שלהם, הוא בעוכרם, והם מנסים לחפות על כך באמצעות עידוד ההצבעה במגזר הערבי, כמו גם בהעמדת ארגוני השמאל לטובת גיוס מצביעים מהמחנה. אם פעם היו אומרים על המגזר החרדי שגם הנפטרים יוצאים להצביע בהמונם, כיום התופעה היא דווקא אצל הקואליציה הנוכחית, רווית הארגונים הממומנים בידי גורמים זרים ואחרים.

גם ראש ממשלת המעבר, מנצל עד תום את מעמדו ועושה רבות כדי לעורר את כל מי שאפשר מהתרדמת. כך לדוגמא לפיד צפוי להיפגש מחר בנצרת עם ראש העירייה עלי סלאם, המקורב לרע"מ, לצד ראשי רשויות מהחברה הערבית. לאחר מכן, הוא ימשיך לפגישה עם מנהיג העדה הדרוזית מוואפק טריף. לכל המפגשים הללו, יש מכנה משותף לא רשמי והוא הניסיון של לפיד, להבעיר את השטח, מול ההתייצבות של הימין על איזור החיוג 06, הסמוך להרכבת הממשלה.

אלא שבעוד לפיד הבין את המשחק כבר מזמן, בימין משום מה עוד לוקים בתרדמת. אדישים לגורלם ולא בטוחים שיצאו להצביע. "אם לא הפעם, אז אולי בפעם הבאה", הם חושבים ונתניהו רואה זאת ועיניו כלות.

בימים שעוד נותרו, האתגר הלא פשוט של גוש הימין, הוא לא להביא מצביעים נוספים, גם לא רק להשפיע על מתלבטים, אלא בעיקר להוציא את אלו שכבר אמרו שהם ימין, אבל משום מה לא ממהרים לשום מקום. האתגר הוא להוציא את אלו שבטוחים בכך שהניצחון בידיהם ולא מבינים את מה שרואים בסקרי העומק של מפלגות הימין השונות, שם המצב מלמד כי יש מקום לדאגה.