השתקה של מיליונים: אני אשכנזי, וגם אותי בג"ץ השתיק / טור דעה

אני אשכנזי.

אני אשכנזי מובהק, אבל למרות זאת אני חש היום את מה שחשים עוד 400,000 בוחרי ש"ס. את תחושת הרדיפה, אי הצדק ואי הסבירות הקיצונית שהיתה בהחלטתם של חבר האספסוף הבג"צי הדיקטטורי. את העובדה שחבורת אנשים שמינו את עצמם, מעזים לבוא אל מול מאות אלפי אזרחים ולומר להם שדעתם לא סבירה. את העובדה שחבורת דיקטטורים קטנים מטעם עצמם משנים את יסודות הדמוקרטיה ואת בסיס זכות הבחירה של כל אחד מאיתנו ואת העובדה שעשרה אנשים קטנים ושחצנים בגיבוי תקשורתי שמאלני מובהק, מעזים להתערב בדברים הכי ברורים – והכל עוד בשם ה'סבירות'.

הסבירות וההיגיון הבג"צי מורה כי יש לפטר את דרעי – אבל הוא מכשיר אנשים כמו עזמי בשארה לכנסת.

איפה סבירות ואיפה אתם; ההגיון רחוק מרחק של אלפי שנות אור ממכם.

אחד האיומים הגדולים איתם משתמשים מתנגדי הרפורמה המשפטית היא טענת ה'מה יקרה עם הכנסת תחליט לשלול מכל הג'ינג'ים את זכות הבחירה'. ובכן – זה קרה. לא הכנסת החליטה זאת, אלא חבר המרעים ההזוי שיושב ומכתיר את עצמו בכינוי 'העליון': הם החליטו לקחת מ-400,000 איש את זכות הבחירה. הם בחרו א' והם יקבלו ב', רק כי ככה יותר הגיוני לחבורה הזו.

ואגב, הערה לציון: לא 400,000 איש חשבו כך, אלא ציבור של כ-3,000,000 איש ולמעלה מכך. בחשבון פשוט יש 76 מנדטים של בוחרים שרצו את דרעי כשר בממשלה: כל בוחרי גוש הימין בתוספת 12 המנדטים של גנץ שמרח את תמונותיו של דרעי על שלטי הבחירות שלו. לא נראה לי שאי מי מבוחרי גנץ האמין שגנץ שם תמונה של דרעי מתוך כוונה למנות אותו לעוזר-נהג-ליועץ-ח"כ. גם להם היה ברור שדרעי יהיה שר.

אבל אז הגיעו חבורת יושבי הכסאות ועטויי הגלימות, שנראים כאילו יצאו מאיזה מאיזה סרט גרוע, הוגי הדעות הנבונים – והחליטו שזה לא סביר. וכאילו לא די בזה, הם  הסבירו שיש עילה נוספת 'עילת ההשתק', שיובאה במיוחד לכבוד האירוע. ואיך אני יודע שזה יובא רק לכבוד האירוע? ובכן, שופטי בג"ץ בעצמם גילו לי את זה.

לפני הבחירות היה אחד, בחור ג'ינג'י הזוי במיוחד בשם אליעד שרגא, שעומד בראש תנועה ששמה אמור להיות התנועה לאיכות הדמגוגיה, ופנה לבג"ץ בשם עילת ההשתק. הוא טען שדרעי התחייב שלא לחזור לחיים הציבוריים. על פניו הטענה כוללת גם את אי יכולתו לשמש כח"כ מן המניין, ולא רק כשר.

אלא שאז בג"ץ דחה את הבקשה המטורללת על הסף.

ואילו כעת? כעת הבקשה מתקבלת. לא משנה שאפילו היועמשי"ת המגוייסת הודתה כי בעסקת הטיעון לא הופיעה בשום שלב דרישה לפרישה מהחיים הפוליטיים לצמיתות, לא משנה שכל התליה היא בפליטת פה של דרעי שאמר במהלך הדיון בדרך אגב ש"בזמן שנשאר  לי אני רוצה להשקיע בצרכי ציבור, לייצג את הציבור שלי בצורה אחרת, לא  בכנסת" כשלכל השומעים היה ברור שאין למשפט שום משמעות מעבר להתפטרות נקודתית, לא משנה שלכאורה אם זה כל בסיס ההבניה של בג"ץ דרעי לכאורה לא אמור להיות בכנסת. לא משנה.

כי בג"ץ מוכן לדרעי להיות ח"כ, אבל לא מוכן לדרעי להיות שר. בג"ץ מוכן לתת לנו, לימניים, לחרדים, למזרחיים, לשחק את המשחק ב'כאילו', לשחק ב'נדמה לי'. תהיו ח"כים, תעבירו חוקים, תעשו כאילו – אנחנו כבר נבטל הכל או נפרש כרצוננו, לא משנה שזה הפוך לגמרי מהרצון של הציבור.

אין פלא שמכל ערימת השופטים ה"עליונים" השופט המזרחי היחיד ההוא גם השופט היחיד שאישר את דרעי. אצל עשיריית הדיקטטורים הקטנים, לא סביר שדרעי יהיה שר בכיר. לא כי הוא עשה מעשה בעייתי, אלא בגלל שקוראים לו דרעי. בעיניהם לא סביר שאדם מזרחי יהיה שר בכיר. וודאי לא מזרחי ימני, וודאי ובוודאי לא מזרחי-ימני-חרדי.  איך הם עצמם כתבו? 'חוסר סבירות קיצוני'. גם מזרחי, גם ימני, גם חרדי, זה באמת יותר מידי. חבורת האשכנזים האליטיסטית הזו, עם שופט ערבי שמאלן קיצוני שנפגש בעבר עם תומכי טרור(!) אבל עדיין היה נראה לחבורת העליונים מספיק סביר והגיוני להתמנות לאחד מהדיקטטורים שמנהלים כאן את המדינה, ובכן – בשבילם לא סביר שאיש כזה יתמנה לכהן כשר בכיר.

איך בדיוק עושים את זה? הם כבר ימצאו את התירוץ. עילת הסבירות, עילת ההשתק, העילה האמיתית היא עילת ההשתקה; השתקה של מיליונים, מזרחים, ימנים, דתיים, חרדים, כל מי שהוא לא חלק מהציבור ה'נאור' של האספסוף המשפטי.

זה מה שלא סביר. לא שום דבר אחר.

ושוב – השופט היחיד שבעיניו דרעי היה  סביר להתמנות לשר – הוא גם מזרחי, וכנראה גם נוטה לימין בעמדותיו. אצלו בהחלט סביר שמזרחי "רשאי" להתמנות לשר. אצל חיות ושותפיה? סביר זה לא.

ואם כבר מדברים – יש דבר אחד שחייבים לעשות, ואולי מעז יצא מתוק: חייבים לצאת לרחובות.

אני יודע שהציבור החרדי מעולם לא הפגין על דברים שאינם אידיאולוגים, אבל הסיפור של דרעי אינו סיפור נקודתי. הוא קו שבר של תפיסות אידיאולוגיות של עולם חשוך מול עולם של אור, של ערכי שקר מול תורת אמת וצדק, של אנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לכפות את עצמם על כל העולם ולא מוכנים אפילו לשחק את המשחק כאילו הם נותנים קצת עמדות של כוח לאנשים שמשקפים תפיסת עולם שונה, יהודית יותר, ימנית יותר, מזרחית יותר.

אם הפעם נצא לרחובות, כמו שרק הציבור שלנו יודע – נרוויח דבר אחד: את המחאה נגד הרפורמה ההכרחית במערכת המשפט נקבור. התקשורת לא תוכל לדבר בשם "הציבור" שעה שבצד אחד מפגינים כמה עשרות אלפים בודדים ומולם  ניצבים מאות אלפים בעקשנות בלתי מתפשרת; וברגע שההפגנות משמאל לא יקבלו את הכיסוי התקשורתי שלהן הן יעלמו מהמדף.

ובאותו רגע בו הן יעלמו מהחיים שלנו גם מפלגות השמאל באופוזיציה, מליברמן ועד עודה, מגנץ ועד לפיד – יאלמו גם הם. לפיד יטוס לפריז, ליברמן יסע לוינה, גנץ יגמגם מול המצלמות ועודה ועבאס יחזרו להגג על כיבוש. מיכאלי אולי תזרוק איזה מילה או שתיים על זכויות נשים, וכמובן תשכח מנשים בנות 80+ שנגררו למרתפי חקירות. נזכיר לה, אל דאגה.

האופוזיציה תשתוק כשהגעש התקשורתי יאלם, ואז  נוכל לעשות מה שאנחנו רוצים, בגיבוי ציבורי אמיתי של המיליונים שבחרו בדרעי ובגוש הימין.

המחאה הקטנה משמאל תענה במחאה גדולה  בהרבה מימין ומהחרדים, ואז נשחק את המשחק בצורה שונה.

הגיע הזמן לשים סוף לגזענות המלוכלכת של חבורת ה"עליונים", שאפילו לתחתית של התחתית לא ראויים להגיע.