היועצת האנרכיסטית לממשלה / יוחאי דנינו קורא לפיטוריה של היועמ"שית

יום חמישי בערב, השעה 19:33 וכלום לא מלמד על הסערה התורנית שתתרגש כמה שניות לאחר מכן. סערה שתהפוך את מפקד מחוז תל אביב במשטרה ניצב עמי אשד לגיבור היום, ואת מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי לקרבן.

קצת יותר משתים עשרה שעות לאחר מכן, שחצי מהן עונות להגדרה 'שעת שינה', היועצת האנרכיסטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כבר הספיקה לפרסם חוות דעת, לפיה יש להקפיא את הדחתו של המפקד שבמוצאי השבת כבר הפך ל-"גיבור ישראל" בפי המפגינים שאותם הוא פינה מאיילון, בתוך דקות ספורות לאחר שפרצו את המחסומים וחסמו את עורך התחבורה המרכזי.

אשד וכמוהו גם שבתאי, הם שחקנים מרכזיים בהצגה, אבל הם לא השחקנים הראשיים בה. בהרב מיארה, נטולת כל כישורים מתאימים – כפי שהעיד עליה נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס – וממשלת ישראל ה-37, הם אלו שמשחקים את המשחק המרכזי.

זה לא סוד שבהרב מיארה, זו שנבחרה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אינה ממלאת אותו נאמנה וכבר מזמן הפכה לרועצת המשפטית לה, אבל גם מבקריה הופתעו מהמהירות הרבה של ההחלטה למנוע מהשר לביטחון לאומי, ליישם את מדיניותו במשטרה.

כששר המשפטים יריב לוין הציג את הרפורמה המשפטית שלו, הוא חיכה לחוות דעתה של היועצת המשפטית, אבל האחרונה לא מצאה זמן כדי להגיש אחת שכזו. אפילו לפגישה עם השר שבאופן רשמי ממונה עליה, לא נמצא זמן, אבל לגבש חוות דעת מבלי שכלל התבקשה, פתאום זה היה נחוץ כל כך ליועצת הפרלמנטרית של גדעון סער, זו שהתקן שנמצא עבורה הוביל אותה בטעות של ממש, ללשכת היועצת המשפטית לממשלה.

ישנם לא מעט המכנים את המפגינים נגד הממשלה, בכינוי 'אנרכיסטים' אבל האמת היא שדווקא היועצת המשפטית לממשלה ראויה לתואר זה יותר מכולם. מאז הקמת הממשלה ועד עתה, בכל הצעת חוק, היא גיבשה עמדה ברורה נגד ההצעה, והיכן שלא גובשה כזו, היא פשוט התנגדה לה באופן טבעי.

היועצת שבממשלה הקודמת נמה לה את שנת הליל הארוכה ביותר, שלא התנגדה לאף מהלך ואפילו החתימה על הסכם הגז עם לבנון וחיזבאללה לא ממש גרמה לה להתנגד למהלכיה, פתאום מגלה את כוחה בעוז ובתעצומות, ומאלצת את הממשלה לפעול פעם אחר פעם בניגוד לדעת חבריה ושריה. למה? כי ככה בא לה.

כבר בעת בחירתה לתפקיד היועצת המשפטית, היו מבין חברי האופוזיציה דאז ושרי הממשלה בהווה, שקראו להתחייב על פיטוריה. בינתיים זה לא קרה, אבל נקודת האל חזור מתקרבת מהר מן הצפוי, ולא מן הנמנע שיום אחד זה יקרה.

אבל עד שזה ייקרה, ההתנהלות של היועצת האנרכיסטית לממשלה, מחדדת את ההבנה גם בקרב אחרוני הספקנים בימין שלא הרפורמה היא הבעיה של המפגינים, גם את ההבנה שלא תיקי נתניהו מעסיקים את מערכת המשפט על כל זרועותיה, אלא העובדה שהמוני מצביעים לא בחרו ב-"אזרחים מהצד הנכון" והעדיפו את ממשלת הימין, היא הבעיה שמאחדת את כל הלשעברים, את כל הבדימוסים, המילואימניקים וגם את אלו שעוד יכולים לתקוע מקלות בגלגלים כמו מפקדי המחוזות, היועצים המשפטיים ושלא לדבר על השופטים המכהנים.

ברקע ההתנהלות של בהרב מיארה, הגיע הזמן שגם חברי הכנסת מהקואליציה, האמונים על חקיקת הרפורמה, יפנימו שהדיונים על הרפורמה בכנסת מתארכים יותר מידי, ללא שום טעם וללא שום הצדקה. במקום זה הגיע הזמן לחוקק את הרפורמה ולהביא להחלפתה של היועצת של סער.

מי שחושב שהעובדה שהכנסת דנה בנושא כבר עשרות שעות, הרבה יותר מכל חוק אפשרי – שלא לדבר על חוקים בעלי נטייה שמאלה – תמנע משופטי העליון להתערב, חי באשליות. בסופו של דבר רגע אחרי שהחקיקה תושלם, השופטים יגייסו כל סיבה אפשרית כדי לחסום את שלטונם ויכריזו על החוק כלא חוקתי, עם חוסר עילת סבירות ועוד כמה השתקים מומצאים.

אם ממשלת הימין, בכל זאת חפצה בחיים, היא חייבת לפעול וזריז, כי האשראי הציבורי רק נגמר, מול עודף המשפטיזציה. אם הם לא יעשו זאת, חברי הממשלה עלולים בסופו של דבר גם ללקות, גם לשלם, גם לאכול את הדגים המסריחים וגם לגורש מן העיר.