החרם נגד אנג'ל: אסור לנו לפספס את ההזדמנות שלנו / טור דעה

יומיים שלושה לאחר תחילת סערת בר-לב, כבר היה ברור שמחאת אנג'ל כאן בשביל להישאר עוד תקופה ארוכה.

התנהגותו של יו"ר הדירקטוריון, הספיקה בשביל להצית מחאה גדולה, וזה מסוג המחאות שיכול להיות להם השפעה גם לטווח ארוך (ראה ערך אלקטרה, בנק לאומי ועוד שגם שנים לאחר שהדי המחאה שכחו, הם התקשו לחזור למצב בו היו לפני כן). לקוח שקונה כמה פעמים ממאפיה אחרת, לא בטוח שיחזור לקנות ממוצרי המאפייה הראשונה שעזב רק לפני מספר ימים.

הנהלת מאפיית אנג'ל הייתה צריכה מיד לאחר מעשיו של בר-לב לפרסם התנערות ממעשיו, עם הצהרה שיזמנו אותו לשימוע וכדומה. ואז, גם אם בסוף לא היו עושים את זה, בכל אופן, זה היה מוריד את גובה הלהבות נגדם.

אך הנהלת אנג'ל בחרה שלא להגיב על מעשיו של בר-לב, ויותר מזה, אחד מחברי ההנהלה פרסם תגובה מתריסה מאוד נגד הציבור החרדי, ובכך, הנהלת אנג'ל קבעה את המחאה כדבר מוגמר.

התנהלותו של בר לב לא מובנת (אשר כל מינויו לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, לא מובן, בשל היותו איש פוליטי ולא כלכלי), האיש מונה ליו"ר דירקטוריון חברה ציבורית, שנותנת שירות לכלל החברה הישראלית.

הוא לא יכול להרשות לעצמו דברים כאלה. אנשים בתפקידים דומים נזהרים מאוד לא להביע או לתמוך בעמדות פוליטיות כאלה ואחרות. הם יודעים, שעל מעשים כאלו יכולה להיות השפעה גדול בתדמית הציבורית של החברה שאותה הם מייצגים. ובמקרה של אנג'ל, וכן במקרים דומים אחרים, גם אם לא יוצא חרם בצורה רשמית ו/או מאורגנת, בכל אופן זה גורם להרבה לקוחות לחשוב פעמיים לפני שהם קונים מאפים, האם לקנות ממוצרי מאפיית אנג'ל, או לקנות ממאפיית אחרות הקיימות בשפע. זה דבר שמנהל חברה/יו"ר דירקטוריון וכל בעל תפקיד בכיר אחר בחברה ציבורית, לא יכול להרשות לעצמו.

קשה להבין, איך זה שבר-לב לא חשש להשפעה שיכולה להיווצר מהמעשים שלו. האם הוא לא חשב מה זה יכול לגרור, או שהוא לא העריך נכון את גודלו של הציבור הדתי בישראל ורמת השפעתו בשוק.

לא מדובר רק בחלות הפשוטות ולחם אחיד שבמחיר בפיקוח (שדרך אגב, גם בלחמים האלו אנג'ל לא מפסידה כסף, מקסימום לא מרוויחה הרבה), אלא בכל שוק הלחמים והמאפים, הציבור הדתי לא קונה פחות לחמים ומאפים מהציבור הכללי בישראל. כל זה מראה, עד כמה בר-לב חכם ו/או פוליטיקאי.

מטריד לזכור שזה האיש אשר רק לאחרונה כיהן כשר לביטחון פנים של מדינת ישראל. ואכן כולנו זוכרים את התנהלותו הכושלת כשר.

גם העיתוי לא משחק לטובת מאפיית אנג'ל.

הכעס בציבור מבעבע כבר זמן רב.

הציבור הדתי מרגיש שלא סופרים אותו, שמזלזלים בו, שאפשר לכנות אותו במילות גנאי הגרועות ביותר שיכולות להיות, שאפשר להסית נגדו ולהתנהג אליו כאילו הוא סוג ג', וכולם נשארים בשקט, כאילו זה מתקבל בהבנה, ושזה דבר נורמלי ויכול לבוא בחשבון.

זו ההזדמנות שלנו להראות בדרך שלנו, שיש כאן ציבור ענק מדהים שיודע לעמוד על שלו, ובפרט כשפוגעים בדברים החשובים לו, בדברים שהם עיקר חיינו וזכותנו בעולם הזה ובארץ הזו, הוא יודע להגיב בדרך שלו.

אך חשוב לזכור, מחאות כאלה, לא נגמרות ביומיים שלושה, וגם לא במספר שבועות בודדים. לוקח הרבה זמן עד שהמחאה נכנסת לתודעה של כלל הציבור שלא קונים מהחברה המדוברת, ולאחמ"כ שבעלי החנויות יראו שהם נתקעים עם סחורה וכן הלאה, עד שההשפעה מגיע להנהלת החברה שמבינה שיש כאן משהו רציני יותר.

לכן, הציבור צריך להבין שזה לא עניין של יום יומיים עד שהכותרות יעברו לנושאים אחרים. אלא אנחנו בהתחלת זמן שבו אנחנו לא קונים את מוצרי מאפיית אנג'ל. לא חלות לא לחמים לא מאפים ולא כל דבר ממוצרי מאפיית אנג'ל. עד שהנהלת המאפייה תבין את המשמעות של המעשים שלהם. שלא יתכן שהנהלת המאפייה יעשו מה שהם רוצים, יזלזלו בלקוחות שלהם, ידברו נגדם, יפגינו נגדם, והם (הלקוחות) ימשיכו לקנות מהם כאלו לא קרה שום דבר.

זו ההזדמנות שלנו, ואסור לפספס אתה.

צריך להבין גם, שאם החרם יצליח, יכול להיות לזה השפעה רחבה וארוכת טווח. זה יכול להשפיע על כל ההסתכלות וההתנהגות כלפי הציבור הדתי בישראל. הציבור הכללי ובעיקר כלי התקשורת הכללי יבינו, שיש כאן ציבור גדול איכותי שצריך להתחשב בו ולהתנהג כלפיו בהגינות (מיותר לציין שלא קיים היום).

בפרט בזמן הזה שאנחנו רואים שמה שקובע, זה לא כמה אתה גדול וכמה אתה מביא מצביעים לקלפי. אלא כמה השפעה יש לך בשוק, כמה אתה יודע להסביר את הדעה שלך נכון ובמקומות הנכונים וכמה אתה יודע לנהל את הכלים שלך נכון.

ובעזרת ה', נעשה ונצליח.