האדמו”ר רבי מנחם נחום מבאיאן טשרנוביץ זצוק”ל, אמר בשם זקנו הרה”ק רבי ישראל מרוז’ין זיע”א, את יהיה באחרית הימים, בעקבתא דמשיחא. “לפני ימות המשיח יהא שפע גדול וממילא תהיה ההוצאה גדולה, ואחר זה תיפסק ההשפעה וישאר אך ההוצאה לבד, והיינו חבלי משיח”.
לכל כתבות סיכום שנת ה’תשפ”ג לחצו כאן
אין דרך מדוייקת יותר לתאר את המתרחש בשנה האחרונה בעולם כולו, ובפרט במדינת ישראל. כולנו התרגלנו לרמת חיים גבוהה יותר מכפי שחיו אבותינו, וכעת – כאשר היוקר מאמיר, הכל מתייקר מלבד המשכורת, רואים בחוש כיצד ההשפעה נפסקת, אך ההוצאות נשארות גדולות.
כלכלית, תשפ”ג הייתה שנה קשה מאוד. נתחיל עם ההוצאה הגבוהה ביותר על רבים כל כך מהציבור החרדי: התייקרות החזרי המשכנתא בשל עליות הריביות הגבוהות של בנק ישראל. 4.75% – הריבית הגבוהה ביותר ב-17 השנים האחרונות.
זוגות צעירים ומשפחות ברוכות ילדים צריכים להתמודד לפתע עם הוצאה כספית גבוהה יותר, רק על סעיף המשכנתא, של מאות עד אלפי שקלים מידי חודש. ברקע התייקרות סל הקניות במקביל, השאלה האם לקנות מוצר בסיסי כזה או אחר בסופר, חזרה להיות רלוונטית עבור משפחות רבות.
גל משמעותי של עליות מחירים, בשורה ארוכה של מוצרי מזון וסל המוצרים הבסיסי, שטף את ישראל. עליות המחירים החלו כבר בשנה החולפת, אך המשיכו לשבור שיאים חדשים במהלך השנה בסיומה אנו עומדים כעת.
גם משפחות בהם זוג ההורים יוצא לעבוד, החלו לחוש לפתע בקשיים כלכליים, כאשר ההכנסה לא השתנתה כמעט אך ההוצאות גדלו משמעותית. תחושה של חבלי משיח, התלבטות קשה האם להעדיף רכישה של עוף, בשר ודגים – או שמא חשוב יותר לרענן את מלתחת הבגדים של הילדים.
כל מי שמתפלל מידי פעם בשטיבלא’ך השכונתיים מזהה את התופעה העגומה עם התגברות מספר פושטי היד, בהם גם אברכים המגיעים רק ביום חמישי לסיבוב קצר בשביל הוצאות השבת, כי אין להם באמת את הצרכים המינימאליים, למרות הכנסותיהם, בגלל העליה בהוצאות.
הנזק של מתנגדי הדמוקרטיה
ועדיין לא דיברנו על הנזק שעשו אנשי השמאל, מתנגדי ממשלת הימין-חרדים בראשות בנימין נתניהו, שעשו שימוש ציני בניסיון להפוך חזרה את ישראל למדינה דמוקרטית עם איזון בין הרשויות, באמצעוהת הרפורמה המשפטית, על מנת להוציא את דיבתה של ישראל רעה בעיני העולם, ולפגוע בכולנו – כולל בהם עצמם.
כמו הבדיחה הידועה על אותו אדם שהעדיף שיוציאו לו עין אחת על מנת שינקרו לחבירו את שני עיניו, הם העדיפו ליצור מהלכים התאבדותיים כלכלית בשבילם, העיקר לגרור את ישראל לכאוס (במגוון נושאים, אך אנחנו דנים בזווית הכלכלית בשורות הבאות), שאכן הביא להם ניצחון במחיר כואב מאוד.
כך למשל, הם עודדו משקיעים ישראליים להוציא את הכסף שלהם מהבנקים הישראליים, בתקווה להביא לקריסתם ולמשבר כלכלי, אך לגודל האירוניה, דווקא בארה”ב קרסו מספר בנקים – כולל בנק אליו הם קראו להעביר את כספי ההשקעות.
חלק מהמשקיעים הגדולים שקראו להוצאת הכספים מישראל והעדיפו לגרום למשקיעים שלהם להפסיד כסף בשביל אמירה פוליטית, נקלעו למשברים כאלו ואחרים, והקרב המרתק ביותר מתרחש בין עינת גז, אשת שמאל ידועה ומנכ”לית ומייסדת שותפה של פאפאיה גלובל שעירבבה בין דעותיה הפוליטיות לחברה שלה, לבין אחד המשקיעים בחברה, “הכריש” דובי פרינסס, שכעת מוריד את ערך החברה על ידי מכירת המניות שלו בהוזלת של 90 אחוז תוך שהוא מעלה טענות קשות על התנהלותם.
במקביל, הם פעלו גם מול משקיעים מהעולם על מנת לשכנע אותם שלא להשקיע בישראל, אך למרות שורת ההצלחות שלהם, שפוגעת כאמור בכל אזרחי מדינת ישראל בצורה שווה, מרבית החברות הגדולות דווקא ממשיכות להשקיע בסטארט-אפים ישראליים. חלה ירידה בהשקעות בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה, אך מדובר במגמה עולמית של ניפץ הבועה.
הם גם ניסו להביא לירידה בדירוג של ישראל על ידי חברות הדירוג הגדולות – בינתיים, ללא הפסקה. מדובר במהלך שנתפס לעיתים כיחצ”ני בלבד וככזה המלמד על מעמדה של המדינה, אך יש לכך השפעות כלכליות ישירות על הכיס שלנו. תומכי הרפורמה ומתנגדיה.
ברגע שדירוג האשראי יורד, בדיוק כמו דירוג האשראי הפרטי שלכם, המדינה צריכה לשלם ריביות גבוהות יותר עבור ההלוואות שהיא נוטלת באמצעות מכירת אג”ח וכו’ כדי לממן את תקציב המדינה, בשנים בהם הגירעון גודל. המשמעות היא שהילדים שלנו יצטרכו לשלם יותר מסים למדינה ולקבל בתמורה פחות שירותים.
ניתן להוסיף ולהאריך בעוצמת הנזק הכלכלי שהם ניסו להביא על מדינת ישראל מרוב שנאתם למחנה האמוני, למפלגות הימין, הדתיים והחרדים. הם נכשלו בגדול ב”ה, אך הנזקים שהצליחו לייצר על הדרך, בהחלט הוסיפו למצב הכלכלי הקשה, שמכביד על הכיס של כולנו.
שנת החרמות
אי אפשר לסכם את הזווית הכלכלית של השנה החולפת, בלי להתייחס לחרמות של הציבור הרחב נגד החברות הכלכליות הפוגעות בדעותיהם של הצרכנים ומנסים לכפות את דעתם של הבכירים בחברה, על קהל הלקוחות שלהם.
זה התחיל כמובן עם החרם החרדי עם מאפיית אנג’ל בעקבות השתתפותו של יו”ר הדירקטריון עמר בר-לב בהפגנה מול בית מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצוק”ל, והמשיך עם החרם של גוש הימין על חברת שטראוס, שבחרה לא לפרסם בערוץ הטלוויזיה הימני היחיד, עכשיו 14.
אנג’ל כבר התנצלה. שטראוס עדיין לא, אבל הציבור הישראל הוכיח כי מוקדי הכח האמיתיים אינם אצל בעלי החברות ובכירי העובדים בהם שלפעמים לא מתקבלים לעבודה על בסיס כישוריהם אלא לפי קשריהם, אלא אצל ציבור הצרכנים.
לא ייתכן כי חברה המרוויחה כסף מהציבור החרדי או מאנשי הימין – ולא משנה כמה ינסו להתכחש לכך תקשורתית, תנסה לכפות על ערכיה על הציבור או לזלזל בערכי הציבור. הצלחת החרמות והעובדה שהציבור הישראלי הרים ראש ולא מוכן יותר לספוג, מהווה נקודת תפנית חיובית אחת לפחות, בסיכום השנה הכלכלית תשפ”ג.
בקשה על העתיד
הרה”ק רבי מאיר מפרימשלן, כאשר היה רוצה לפעול גאולה פרטית ליהודי שנזקק לישועה, היה פונה לשמיים ואומר אל הקב”ה: “נכון שאנחנו עדיין לא בגאולה, אך גם הגוי השיכור, בדרכו לבית המרזח, זקוק הוא לכוסית. גם אנחנו, בדרכנו לגאולה השלמה, זקוקים לגאולה קטנה לבעיות שלנו”.
אז נכון שיוקר המחיה והמצב הכלכלי הקשה והבעייתי מראה לנו כי אנחנו נמצאים בתקופה האחרונה לפני ביאת המשיח, אך בדרך אל הגאולה הכללית, נאחל, נתפלל ונקווה כי גם בזווית הכלכלית, נזכה לגאולה קטנה בדרך אל הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן.
עצוב שבימים קשים אלו אתה מאשים את אנשי המחאה נגד המהפכה בתוצאות של המהפכה. אנשי המחאה מנסים להגן על הפרנסה שלהם מפני המהפכה. הם לא יזמו אותה. הם היו מעדיפים לעבוד ולא להילחם על הפרנסה שלהם.
המחשבה שישראל תוכל לקבל את הכסף האמריקני להי-טק וגם לבטל את בגץ היא חוסר הבנה של המציאות. אצל האמריקנים הדמוקרטיה היא כמו דת.
המחשבה שהמוחים הם שורפי אסמים היא גרועה עוד יותר. זו שנאת חינם. המנהלים בהיטק מתחננים בפני האמריקנים ומסנגרים על ישראל ועדיין לא מצליחים לקבל כסף מאז תחילת המהפכה.
ומי שסובל זה כל עם ישראל.
אבי היקר
איפו אתה חי ???
אם כל הכוונה שלך זה לקבל תשומת לב, עדיף שתבקש אותה בצורה ברורה.