דם החרדים הפקר: ב"ב ראתה אתמול מה היא אנטישמיות / אבי מוסקוב

שונאי החרדים ומחוללי האנרכיה החליטו אמש להגיע לעיר התורה והחסידות בני ברק במטרה אחת – פרובוקציה. הם רוצים מלחמת אחים, הם רוצים להרגיז את החרדים ולהביא אותם למצב שיגיבו, הם רוצים לראות דם ברחובות.

בתחילה האנרכיסטים מטעם ארגוני שמאל למיניהם, החל בדגלים השחרים וכלה באחים לנשק, נאבקו כביכול ברפורמה המשפטית. הם הגיעו בפעם הראשונה לבני ברק למחות נגד חברי הכנסת החרדים שלטענתם הובילו את הרפורמה המשפטית. כמובן שמדובר בשקר גס. המפלגות היחידות שכמעט ואינם מתבטאות ופעולות בעד הרפורמה ככתבה וכלשונה, הם המפלגות החרדיות.

הסיבה לכך נובעת משני גורמים. ראשית, החרדים למודי ניסיון ובנשאים רגישים מעדיפים שלא להיות בחזית משום ששונאי החרדים והאדם מחפשים אותם. שנית, הנושא העיקרי שבאמת חשוב לחרדים ברפורמה המשפטית, הוא פסקת ההתגברות שימוטט לצמיתות את דיקטטורת הבג"ץ. הנושאים האחרים פחות חשובים, משכך, החרדים לא רואים צורך להיות בחזית.

אך כאמור, את שונאי ישראל, השמאל הקיצוני, כל זה אינו מעניין. הם רוצים לפלג את העם ולהסית. העובדות לעולם לא היו הצד החזק של השמאל הישראלי.

בניגוד לפעמים קודמות שהפגינו בבני ברק, אז כביכול ההפגנה לא הייתה נגד המגזר אלא נגד המנהיגים, כך אמרו לפחות, הפעם הם אינם מסתירים את המטרה האמתית. בשלטים לקראת ההפגנה כתבו המארגנים כי הולכים לעשות "מצור על בני ברק". דהיינו, הם הולכים לכלוא את הציבור כולו שגר בעיר רק בגלל שהוא חרדי.

המארגנים אף הגדילו לעשות ופרסמו תמונה ערוכה היטב, כיאה לארגונים ששופעים כסף, של משה גפני בפרצוף של פריץ וכתבו "זה לא מושקה. זה פריץ". האנטישמיים בעולם מסתכלים על אנשים אלו ומחככים ידיהם בהנאה. יש מי שעושה עבורם את העבודה אפילו יותר טוב מהמקור.

סיבת ההפגנה לא הייתה ברורה דיה. העיקרון שמנחה את האנשים הללו הוא "הפגנה לא חשוב על מה", כפי ששרים הילדים. הם מתפזרים עם הסיסמאות, אך דבר אחד מאחד אותם – שנאת החרדים. פעם הם מפגינים נגד הרפורמה, פעם נגד "העושק הכלכלי" ופעם נגד הגיוס.

ארגון מסקרן שצובר תאוצה לאחרונה הוא "אחים לנשק". נסתי לתהות על קנקנם של החברה הללו, להבין מה מטרתם ומי הם בעצם האנשים הללו. לפני כשבועיים ישבתי עם קבוצה של כ-10 מהם שהפגינו סמוך ללשכת הגיוס בתל השומר, וחזרתי משם עם כמה מסקנות שהבהירו היטב היטב מי הם ומה הם.

המסקנה שלי מכל השיחה איתם הייתה – הם עושים הכל במטרה אחת – להפיג את השעמום הנורא. אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב. מדובר בקבוצה של זקנים שרוב חייהם מאחוריהם, יושבים באוהל, מפצחים פיצוחים, מכינים קפה, אוכלים ערגליות ומחפשים עם מי לדבר. לא יכולתי להישאר אדיש לנוכח המחזה העצוב והתנדבתי לשוחח איתם.

אותם אנשים זועקים מבוקר על ליל "חרדים צאו לעבוד!". קריאה זו כל כך מגוחכת. צאו אתם לעבוד קודם, חבורת בטלנים. אין לכם חיים? אין לכם ילדים, משפחה שאתם צריכים לפרנס? למרות שמדובר בגיל הזהב וכנראה עול הנינים מוטל על כתפיהם.

לסיכום: להפגין נגד נבחר ציבור גם אם הוא חרדי מותר, זו זכותם המלאה. כן, גם אם הוא גר בבני ברק. אך להפגין נגד ציבור שהוא שומר חוק ואי התגייסותו לצה"ל היא עדיין חוקית כמו גם נטילת הכספים הקואליציוניים, זו חרפה וצביעות ממדרגה ראשונה.

הכספים לישיבות ומוסדות חרדים לגיטימיים הרבה יותר מהמיליארדים שהועברו למנסור עבאס והאחים המוסלמים, אך שם איש מהשמאל לא יצא להפגין נגד המגזר הערבי. רק דמם של החרדים הפקר.