“שר הדתות מיכאל מלכיאלי הכריע לקבל את עמדת בכירים במשרד המשפטים ולדחות את הבחירות, בעקבות החשש מבעיות בטוהר הבחירות ובגלל עתירה לבג”צ. הצעת חוק ממשלתית בעניין תקודם כבר בשבוע הבא”, מסרו היום (שישי) רשמית, אך האם יש נימוק נוסף, מאחורי הקלעים?
נתחיל מהעובדות: ישנה עתירה בבג”ץ נגד קיום הליך הבחירות לרבנות הראשית בימים הסמוכים לבחירות המקומיות, וזאת בשל “חשש למשוא פנים, לשוחד הבחירות ולטוהר ההליך, עקב שליטת נציגי הציבור בשלטון המרכזי השולטים בהליכי הבחירות לרבנים הראשיים והקשר שלהם אל נבחרי ציבור מוניציפליים מתוך חשש תותנה בתמיכתם של האחרונים במועמדי המפלגה לרבנים הראשיים”.
העתירה הוגשה על ידי מי שאינו מרוצה מהדיל שנרקם בין ש”ס למפלגת הציונות הדתית: מתן כהנא וארגון של בתי כנסת ציוניים. הרציונל שלהם הוא, כי הממשלה עלולה ליפול, ואז ממשלה אחרת תמנה רבנים ליברלים יותר, ולא את המועמדים המסתמנים.
מדוע אם כן בחר שר הדתות מיכאל מלכיאלי להורות על דחיית הבחירות, למרות החשש כי ימונו רבנים שאינם מתאימים להשקפת עולמנו? הנימוק הרשמי הוא: “לא ניתן להתעלם מהפגיעה באמון הציבור בהליך עקב טענות חמורות אלה, הגם שאין בי כל חשש ואני סמוך ובטוח כי אני ומשרדי ננהל את ההליך בדרך המיטבית השקופה הנקייה והראויה ביותר, אך למען הסר לזות שפתיים ובבחינת ‘והייתם נקיים מה’ ומישראל’ מן הראוי היה להטות אוזן לטענות אלה”.
אך בפועל, מדווח אבישי גרינצייג, כי מטיוטת התגובה לבג”ץ שהכין משרד המשפטים, נכתב כי דין העתירה להידחות. עם כך, מדוע מסרו בש”ס כי פעלו לפי “עמדת בכירים במשרד המשפטים”? ייתכן כי היו בכירים שסברו אחרת מהתשובה הרשמית שהכינה המדינה לבג”ץ, אך נראה כי יש כאן מניע נוסף.
בהתאם לדיל שנחתם בין המפלגות, ש”ס אמורה להציג מועמד מוסכם לתפקיד הרב הראשי הספרדי, הראשון לציון. אך בינתיים, יש שני מועמדים בכירים הטוענים לכתר: הגאון רבי יהודה דרעי, רבה של באר שבע, וותיק חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, מול הגאון רבי דוד יוסף, ראש כולל יחווה דעת.
כל אחד מהם מציג ייחוס משפחתי משלו: הגר”ד יוסף הוא בנו של מרן הראשון לציון הגר”ע יוסף זצוק”ל, ואחיו של מרן הראשון לציון הגר”י יוסף שליט”א. הגר”י דרעי הוא אחיו של יו”ר ש”ס, ח”כ אריה דרעי.
מי ילבש את הגלימה? הדיל והדילמה במירוץ לבחירת הראשון לציון הבא
במי תתמוך המפלגה?
כאן, העלו הצעת פשרה. להריץ את אחד מהם לרבנות העיר ירושלים, משרה רמה ונכבדת בפני עצמה. אך הפשרה נתקלה בבעיה, שכן הבחירות לרבנות העיר ירושלים צפויות להתקיים במועד מאוחר יותר מהמועד הרשמי של הבחירות לרבנות הראשית.
מה עושים? בזכות העותרים, נמצא הפתרון: דוחים את הבחירות לרבנות הראשית עד אחרי הבחירות לרשויות המקומיות – אך גם אחרי הבחירות לרבנות העיר ירושלים. במקרה וש”ס תצליח להביא לבחירתו של הגר”ד יוסף לתפקיד, נסללה דרכו של הגר”י דרעי למשרת הראשון לציון.
היוזמה זכתה להסכמת השותף בדיל של ש”ס, יו”ר מפלגת הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ’, שגם הוא מתמודד עם בעיות שונות וריבוי מתמודדים לתפקיד הרב הראשי, וגם הוא יוכל לרקוח דילים טובים יותר בזכות הדחיה.
וגדול השלום.
והאמת והשלום אהבו. כל הכבוד למיכאל מלכיאלי שיודע לנהל משרד ממשלתי מתוך חריפות ישיבתית טהורה.
על פי עדכונים חדשים המועמד המוביל נכון לעכשיו באופן מפתיע הוא דווקא הגה”ג ר’ זבדיה כהן שליט”א ראב”ד ת”א.
אני מקוה שהרב שמואל אליהו שליט”א יהיה הרב הראשי הספרדי. לדעתי הוא מהיחידים שיוכל לשקם את מערך הכשרות של הרבנות שאף אחד כמעט לא סומך עליו, ויחד עם זאת יתקבל גם על החילונים שיקבלו יותר חשק להינשא כדת משה וישראל דרך הרבנות