דובר בית מרן זצוק"ל עם הסיפור מאחורי התמונה: מדוע 'הפריע' באמצע האוכל?

רבים שאלו אותי על התמונה הזאת, מה אמרתי לרבי גרשון באמצע ארוחת הצהריים שלו, ולמה לא יכולתי לחכות שיסיים לאכול, במקום להפריע לגדול הדור בארוחה שלו.

אז הגיע הזמן לספר מה היה שם: רבנו נהג תמיד בזמן הארוחות לשמוע את נכדיו וניניו מקריאים בפניו את מה שלמדו בחיידר ובישיבה, משניות וגמרות בעל פה. יום אחד הנין התורן סיים להרצות את משנתו והלך, אך רבנו עדיין היה באמצע הארוחה.

הנין המסור רבי מוטי פאלי הציע לי להיכנס למטבח ולהגיד דבר תורה שיש לי, עד שמרן יסיים את הארוחה. כמובן שמייד נכנסתי פנימה ופתחתי בוורט שהיה לי בראש, הר"י מיד אמר לי "שב, שב" אז התיישבתי בכסא מולו ואמרתי כך:

אומרים בתפילה בימים נוראים, "כי אנו בניך ואתה אבינו" הרי שהקב"ה הוא אבא של כולנו, ומצד שני כתוב שהקב"ה "אבי יתומים" ונשאלת השאלה, אם הוא אבא של כל אחד, במה הוא אבא של היתומים יותר מכל אחד? ועניתי שכתוב בגמ' שלשה שותפים הן באדם אביו ואמו והקב"ה, ואם כן כשנפטר למישהו אחד ההורים אזי חסר לו שליש אבא, אז הקב"ה לוקח על עצמו את השליש הזה והוא הופך לאבא במשרת שני שליש, וכן אם מישהו התייתם משני ההורים הקב"ה לוקח על עצמו את הכל וניהיה אבא שלו במשרה מלאה כביכול.

הר"י העלה חיוך גדול על הפנים ושחק מעט, ואמר יפה והודה לי בענוותנותו "ישר כח" שאמרתי לו וורט.

רבי מאיר מילר (מי שהכניס אותי לבית של הר"י) שהיה אחראי על דברים יותר רציניים מלצלם תמונות, הבין את גודל הרגע הגדול הזה בשבילי ושלף מצלמה ותיעד לי את הרגע ההיסטורי הזה, תודה מאיר אחי שצילמת לי את זה, ותודה שהכנסת אותי לבית של רבנו ונתת לי את הזכות הגדולה הזו בכל השנים האלה.

היום נזכרתי ברגעים הגדולים האלו וחשבתי לעצמי, רבי גרשון היה האבא הרביעי שלנו, ולאבא הזה אין תחליף, הרי "לא בשמים היא" וממילא הקב"ה לא יכול להחליף את הרב'ה שלנו בתקפיד האבא, ועל זה נאמר "יתומים היינו ואין אב" הרי אם אנחנו יתומים בשביל מה צריך לומר שאין אב? אבל על פי הוורט שאמרתי להר"י זה מובן היטב, לפעמים יש אבא חילופי, אבל לנו אין אבא חילופי, רבי גרשון אבא שלנו לתמיד, והיום אנחנו יתומים, יתומים ואין אב.