הצביעות הערבית חייבת להיפסק / דעה

כל מי שניהל פעם עסקים עם בני דודנו מכיר את התופעה של אחד בפה ומשהו אחר בלב, דיבורים של דבש ונופת כשהמחשבה היא על התופת, אין קשר בין הדיבורים לבין המחשבה האמיתית, אין כל התאמה בין מה שמדברים בערבית לבין מה שאומרים באנגלית.

לפיכך לא התפלא איש כאשר המנהיגים הערביים גינו את חיסול סינוואר, האיש אשר הם כה ייחלו למותו מת סוף סוף, בקושי הם הצליחו להסתיר את חיוכם מאחורי הכאפיות כאשר מלמלו משהו על הצורך בשלום וכו'.

המגוחך מכולם היה יו"ר הרשות הפלסטינית, כנראה שהגיל עושה את שלו והוא הצליח לשכוח כיצד אנשיו של סינוואר השליכו את אנשיו מהגגות, ואילו יכלו היו עושים זאת לאבו מאזן עצמו, עשוריים הוא אינו דורך בחמישים אחוז מממלכתו המדומה מפחד מה הם יעשו לו, וכל זה לא הפריע לו להזיל דמעות תנין על העלמות טורף העל מהג'ונגל.

יש רק דבר אחד גרוע יותר והיא תגובת ממשלת לבנון, הרוב הדומם והמדמם של המדינה שסועת הקרבות שואף כבר סוף סוף לרגיעה שתבוא עם החלשת חיזבאללה (אי אפשר לדבר כעת על מיגור והשמדה שלו לצערנו), לסיים את מלחמות הפנים, ולהתחיל לשקם את ארץ הארזים שנפלה בה שלהבת.

במקום זה ראש ממשלתה מעדיף לגנות את ישראל מצילתו כי זה הכי קל, בדיוק כפי שאבו מאזן מגנה ופועל כנגד מי שמצילים אותו יום יום מהפיכתו להיסטוריה בידי אותו חמאס.

זה מה שגורם לשני אזרחים ירדנים לעבור שלשום את הגבול במטרה לרצוח יהודים, הם שומעים את המלכה מדברת על פשעי המלחמה של היהודים ומחליטים לנקום זאת. הם לא יודעים שאותה מלכה מאוד שמחה במה שהישראלים עושים ואף מאפשרת בהעלמת עין היכן שאפשר וצריך.

הפסטיבל הזה חייב להסתיים, ממשלת ישראל צריכה לדרוש כי המנהיגים הערביים ידברו באותה שפה הן כלפי עמם והן בשוחחם עם גורמים מערביים.