המדינה סוערת, מפגינים השליכו פצצות תאורה לחצר ביתו של ראש הממשלה, איך הגענו למצב כזה שואלים כולם, כולל נציגי השמאל המבינים כי מעשה כזה מסב להם נזק אלקטורלי בלתי הפיך, בדיוק כמו ניסיון ההתנקשות בטראמפ אשר הפך את הגלגל לטובתו לאחר שהיה בשפל.
אז איך באמת הגענו למצב הזה שיהודי יזרוק פצצות לביתו של ראש הממשלה?
מי שעוקב אחרי החדשות יודע את התשובה: מסע דה-לגיטימציה מתמשך כלפי ראש הממשלה מביא לכך שאזרחים חושבים שהוא באמת האסון של המדינה ושהם חייבים לפעול פיזית, בדיוק כפי שחשב בשעתו ראשו העקום של המתנקש ברבין.
זה תהליך שאינו מתרחש ביום אחד אלא זוחל והולך, החל מפרשיית הדלפת המסמך לעיתון הגרמני – צביעות של עיתונאים שחיים מהדלפות צבאיות ופתאום רואים בכך פגיעה בביטחון המדינה, עבור דרך עיכוב וחקירת האיש החשוב ביותר בלשכת ראה"מ בחשדות מגוחכים אשר לאוזן בלתי מיומנת עשויים להישמע כבגידה במולדת, וכלה בחיוב ראה"מ להעיד בחקירות מתישות ימים שלמים בעיצומה של מלחמה אודות השאלה הקרדינלית כמה בקבוקי שמפניה העביר פלוני לאלמוני לפני כך וכך שנים, תוך שעיתונאים (שתוקפים את ההדלפות כאמור) מצטטים מקורות יודעי דבר בלשכת היועמ"שית כי המהלך מכוון על מנת להכריז על נבצרותו.
מה עשוי לחשוב האדם שמלכתחילה סבור – וזו זכותו – שראש הממשלה אינו מתאים לתפקידו או פעול בצורה לא נכונה, ועכשיו הוא שומע ורואה כל הזמן איך אותו נתניהו מפעיל שיטות של מדינות טוטליטריות כולל זיופי פרוטוקולים והדלפות סודות המדינה לעיתונים גרמניים? אין זה פלא שנמצא אותו אחד שלקח את זה צעד אחד יותר מידי, לשיאים חדשים, בינתיים.
אך כמו אצל טראמפ, ההתנהלות של תקיפת לגיטמיות של ראש הממשלה הימני מכל הכיוונים האפשריים, תפעל לטובתו וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.
